עצוב.. פשוט עצוב.

עצוב שילד בגילי (19) צריך לסבול ממפרצים כאלו גדולים, עצוב שלילד בגילי כבר אין את הביטחון שהיה לו פעם, עצוב שילד בגילי מפסיק לבלות עם בנות עקב התקרחות, ועצוב שילד בגילי שוקל ברצינות התאבדות עקב התקרחות. למה אין לזה עדיין תרופה לדעתי? המדע לא מייחס לזה מספיק חשיבות. כי הרי מחלה זו לא פוגעת בבריאות, היא רק פוגעת בנפש וזה בסדר מבחינת המדע. אומנם יש הרבה המנסים למצוא לכך תרופה, אך כנראה שלא מספיק. פרופסיה מינוקסי והשתלות שיער, יכולים במקרה הכי טוב להקל על המצב, אך לעולם לא לפתור אותו לגמרי. אני בינתיים לוקח פרופסיה ג'נרית כי אין לילד בגילי 300 שקלים לחודש שזה חוצפה ענקית לבקש מחיר כזה. ואכן יש ירידה בחשק המיני. אבל אני כל כך נואש, שלא אכפת לי מזה בכלל. אז יאללה מדע תמשיכו לנסות להמציא פלאפונים משוכללים יותר.