חוויה אישית ופרופסיה

שלום לכולם בתור מי שהתעסק בסוגיית ההתקרחות הזו אני חייב לשתף אתכם בתחושותיי. אני בחור בן 23 , נאה כך אומרים, והרגשתי שאני מתחיל להקריח בגיל 20 לערך. ההתעסקות בזה הפכה את חיי לגהנום, הביטחון עצמי ירד מ 100 ל- 0דימוי עצמי ברצפה, פחד מפגישות עם אנשים ונשים ואפילו למחשבות אובדניות. מעולם לא תארתי לעצמי שאגיע חמצב הזה וגם הוריי היו מודאגים ממצבי הנפשי בעקבות כך. הייתי נכנס לפורמים האלו מדי יום ומתעסק אך ורק בזה! החיים שלי היו ג-ה-נ-ו-ם!!!! אמנם רובכם לא מודים בזה אך אני מאמין שתחושותיי הרשומות מעלה אופייניות לרובכם. להקריח זה משהו שקשה לקבל אותו, בעיקר בגיל צעיר ועל אחת כמה וכמה שבעבר היית עם שיער שופע. השיער הוא חלק בלי נפרד מהחזות ובכך משפיע על הדימוי העצמי של האדם. החלטתי שאני לא מתייאש ולא נותן למצב הזה להתשתלט על חיי והחלטתי שאני ניגש לרופא עור. הראשון שפניתי אלי המליץ לי על טיפול שספק אם עוזר - אבץ. חוץ מתחושת בחילה נוראית שהייתה לי עקב הטבליות האלו ולחץ נפשי - הטיפול כלל לא עזר. החלטתי שאני רוצה חוות דעת נוספת וניגשתי לרופא עור אחר שהמליץ לתת לי פרופסיה ומינוקסי. מינוקסי החלטתי שאיני משתמש בו מטעמי "נוחות" - אני לא באמת אתמיד בזה, ולכן רכשתי רק פרופסיה. נכון, היא יקרה (למבוטחי "מכבי זהב" זה עולה 190 ש"ח) אך בהחלט משתלמת!!!!! אני כבר קרוב לחצי שנה נוטל אותה, מדי יום, ואני מרגיש שיפור משעותי! השיער שלי כבר לא נושר, הוא מלא והחשוב מכל - הבטחון העצמי שלי שב אליי!! סוד הקסם הוא התמדה, התמדה, התמדה ובעיקר סבלנות. נכון, השיער שלי עוד מעסיק אותי וזה הדבר הראשון שאני מביט בו כאשר אני מתבונן בראי, אך בהחלט לא כמו פעם! ולגבי הסוגייה שמעסיקה רבים - הליבידו - מאז שאני נוטל את התרופה לא הרגשתי ירידה בחשק המיני, החרמנות שאפיינה אותי עוד מלווה אותי (חחח) כך שאין ממה לחשוש!!! אציין רק שאני אדם פרטי, שרק מבקש לשתף אתכם בתחושותיי ואיני שותף לאף היבט פרסומי לתרופה!!! לסיכום, לכל המתלבטים - אל תהססו להשתמש בפרוסיה.היא אמנם לא זולה אך בהחלט אחרי מספר חודשי שימוש תרגישו שיפור ניכר באיכות חייכם. בברכת חג שמח וכשר :-)