דילמה

יש לי כלבה קרובה לגיל 17, בשנה האחרונה החלה לסבול ממחלות שונות, אבל מטופלת בכדורים, תפריט מיוחד, מעקבים צמודים ונראה היה שהיא התאוששה, פעילה , מתפקדת כראוי וכו'. בבדיקה האחרונה גילו גוש ע"י פי הטבעת, הוטרינרית סבורה שלא מדובר בגידול שפיר. הדילמה : לא לנגוע ולהתפלל שההדרדרות תהיה אטית לנתח, מסוכן בגלל הגיל, בגלל החשש שהגידול עלול לחזור, בגלל שהשליטה שלה על הצרכים עלולה להפגע. הוטרינר אינו ממליץ ומשאיר את ההחלטה בידינו. מכאיב מאוד, האחריות כבדה, ופשוט איננו יודעים מה לעשות. אנו רוצים לעשות מה שטוב בשבילה, לאפשר לה חיים איכותיים עד כמה שניתן, לחשוב על יה. כל רגע ההחלטה משתנה. איננו רוצים לאבד אותה, היא יקרה מאוד, היא הרי הפכה מזמן לבת משפחה. מצד אחד, לתת לטבע לעשות את שלו , להמתין, או לנתח ולהתפלל ? מיותר לציין שמצב הרוח ירוד, ירוד מאוד. ידענו שהיא תתבגר ויגיע יום מר ונמהר, אבל היום הזה תמיד בא בהפתעה.

הכי כואב שאנחנו צריכים להחליט בשבילה מסתכלים עליה ומנסים לנחש מה היא רוצה, מה היא חושבת, האם היא סובלת ? איך מתמודדים עם מצב כזה ?

לאמא של שלום, קשה לי ואף בלתי אפשרי לחוות דיעה מקצועית מבלי שראיתי את הכלבה ואת הגידול. כל עוד לא נעשו בדיקות ציטולוגיות או היסתולוגיות לא ניתן לדעת מהו סוג הגידול. אני ממליצה לנסות ולבצע FNA (דיקור מחט), בדיקה שאינה מצריכה הרדמה ויכולה לתת מושג על סוג ואופי הגידול, לאחר מכן קל יותר יהיה לקבל החלטה לגבי המשך הטיפול.