בעיה עם כלב...

שלום רב, לאחותי יש כלב לברדור כבן שנתיים, מתוק ומקסים. הוא מאוד היפראקטיבי, קופץ הרבה ומשתולל, יש לו הרבה "אופי". הכלב קיבל בשנה וחצי הראשונות לחייו כמויות עצומות של אהבה ותשומת לב ממני ומאחותי (ובעיקר ממנה שהיתה איתו 24 שעות) אך גם מבעלה. הדבר החריף עד כדי כך שפעם היא סיפרה שהיא מרגישה כאילו הוא הבן שלה והיא מתייחסת אליו כמו לילד, שמילא את החסך לילד אמיתי בחייה. לפני כ-4 חודשים אחותי ילדה בת ראשונה ובעקבות כך יחסה אל הכלב השתנה מן הקצה אל הקצה. היא אמרה כי זה "הכניס אותה לפרופורציות". הכלב איבד בערך 90% מאהבתה והיחס החם שהופנה כלפיו כעת מופנה אל התינוקת בלי שום היסוס או תחושת אשמה. אני היחיד שנותר במשפחה שעדיין אוהב את הכלב באותה רמה כמו בעבר ודבר זה ניכר כשאני מגיע לבקר. הוא קופץ עלי ומשתולל במשך 20 דקות כמו מטורף. כואב לי מאוד על הכלב, שמוצא את עצמו סגור במרפסת במשך שעות רבות של היום. אחותי הבהירה כי היא עדיין אוהבת אותו ואין להם כוונה למסור אותו אך ציינה כי היא מאוד היתה רוצה שאני אעבור לגור לבד (אני עדיין גר עם ההורים) ואקח אותו תחת חסותי. זה, לדעתי, אומר הכל. מה לדעתכם ניתן לעשות במצב זה? לכלב יש נתח גדול מליבי וכואב לי מאוד לראות את היחס שהוא מקבל, במיוחד בהשוואה ליחס שקיבל בעבר. האם יש עצה/פתרון לעניין?

קוראים יקרים, מבקשת שתקראו את המכתב של אייל ותנסו לעזור לו. אייל, אין ספק כי כואב הלב על הכלב אין צורך להוסיף כי שינוי פתאומי ביחס אל הכלב יכול לגרום לבעיות התנהגות חמורות. לצערי אין לי פתרון פלאים עבורך אלא לדבר אל ליבה של אחותך, אין צורך בתשומת לב של 100% אבל עדין חשוב לתת יחס, חום ואהבה לכלב דבר שאפשר לעשות במקביל. אם אין באפשרותה/ברצונה לתת לכלב את המגיעה לו אכן פתרון אלטרנטיבי יהיה שאתה תיקח אותו, כמובן במידה ותוכל לתת לו יחס וטיפול מתאים אליהם הוא ראוי.

לא יודעת בן כמה אתה, ומה מצבך בחיים - אבל אם סיימת צבא ויש באפשרותך - כלכלית ומשאר הבחינות - לעזוב את הבית ולקחת את הכלב איתך (בהנחה שתוכל לטפל בו ולהקדיש לו תשומת לב)- שני הרעיונות נראים לי מצויינים - לך ולכלב. ע צ מ א ו ת - לך אהבה ותשומי - לכלב ושותפות בדרך חדשה - לשניכם. בהצלחה

א ב ל אבל אחד גדול: הכלב עבר משבר קשה עם הפיחות בתשומי מצד אחותך, וחשוב שהשינוי יהיה ארוך טווח וללא משברים נוספים ומעברים אינסופיים. בקיצור - צריך פתרון שמגלם יציבות, וזה צריך להיות שיקול מרכזי באם תיקח אחריות על הכלב. בהצלחה לשניכם

אייל, המצב הזה מוכר לי מאוד לפני כמעט שנתיים אימצתי כלבה בוקסרית. המוסרים היו זוג צעיר שנולד להם ילד ראשון והחליטו מטעמים הומניטריים למסור את הכלבה כי הם הרגישו שלא יוכלו להעניק לה יותר יחס ואהבה. קשה לשפוט את אחותך ובדיעבד קשה לי גם לשפוט את הזוג הזה כי אחרי הכל כלב זה לא ילד - שלא נאמר ילד ראשון. הכלבה שלי בנוסף לכל גם מאוד קנאית ובעלת מזג לא צפוי (צפוי לי בלבד) ולכן נסה לחשוב על כל מערכת הפחדים והלחצים שבוודאי מלווה את אחותך...מעבר לחשש שהכלב שלכם יכול מתוך קינאה לפגוע בתינוק....אמהות תמיד דואגות. ומעבר לכך גם אני זכיתי בכלבה מקסימה עלאף בעיות ההתנהגות הקשות שלה שלא קשורות להחלת הבעלות -- להיפך היא הסתגלה מהר מאוד לסביבה החדשה למעט הלילה הראשון "בלי אמא". בקיצור כלב זה לא בן אדם ובוקסר זה לא רטריבר וכל מקרה לגופו הנסיון של הכלבה שלי מלמד שאפשר להחליף בעלים במקרים קשים למרות שלא הייתי הופכת את זה לנוהל בקרב הורים צעירים אלא לחריגה במקרים שקיים חשש אמיתי לשלום הילד

היי אייל, אין לי כלב משלי ואני לא מומחית גדולה בנושא..אך קראתי תסיפור וליבי נחמץ ממש על הכלב החמוד שהיחס אליו השתנה בפתאומיות ...חוסר תשומת לב , וכל מה שסיפרת . לדעתי אם תיקח אותו תחת חסותך ותגדל אותו בטוחני שהוא יקבל יחס טוב ,הרבה תשומת לב אהבה וטיפול לו הוא ראוי..אך אצל הכלב ישאר זיכרון מר מהיחס לו זכה מאחותך ויש אולי סכוי שזה יתבטא בעת ביקורי אחותך אצלך בבית...כי הכלב יפתח אליה שנאה. אני מכירה כלב הנמצא אצל אחיינית שלי וחבר שלה שמאוד אוהבים אותו ממש כמו ילד ומקבל המון תשומת לב מכל המשפחה ..כלב זה נמסר להם ממשפחה שעזבה תארץ ויצאה לשליחות ..זיכרון הנטישה נחקק היטב אצל כלב זה ..לידעתך ובהצלחה בהמשך.

לצערי הרב עד מאוד מעבר דירה כרגע אינו בא בחשבון. מצבי הכלכלי אינו מזהיר ואני עובד בממוצע 12 שעות ביום במהלכם הכלב ייאלץ להיות לבד... מה גם שקשה מאוד להשכיר דירה עם כלב, במיוחד גדול והיפראקטיבי כל כך. אין לי ברירה אלא לנסות ולדאוג לו "מרחוק". יש סידור נוח בסופי שבוע (פעם בשבועיים-שלושה לערך) שאחותי מגיעה עם המשפחה אלינו הביתה ואני הולך לגור בדירתה לשישבת. במצב זה כולם מרוצים. אני רק רוצה לציין שהכלב לא עובר "התעללות" או משהו. עדיין דואגים לו שם ואחותי בכלל מספרת שיש לו חיי מלך (ישן על המיטות וכו'). אני קצת בספק אבל מנסה לא לחשוב על זה כי זה מאוד כואב לי. שוב תודה לכולכם על התשובות. אעדכן אם יהיו התפתחויות.