שינוי קיצוני בהתנהגות חתול לאחר ניתוח של חתול אחר

ד"ר סמדר טל שלום רב, בביתנו שני חתולים ושתי כלבות. עד עכשיו תמיד היתה אידיליה, הגמוניה ואהבה בין כל הארבעה. ישנים ביחד, אוכלים ביחד, מנקים אחד את השני וכו.... גם בין החתולים לבין עצמם, בין הכלבות ובין הכלבות לחתולים. כך היה תמיד, גם כאשר גידלתי חתולים עם כלבים בביתי הקודם. החתול הבוגר יותר, כבן שנה, עבר סירוס לפני כחצי שנה. החתול השני, צעיר אולי בחודשיים מאחיו עבר סירוס אתמול, לאחר שהגענו למסקנה שגם הייחום מסב לו סבל רב כאשר הוא סגור בבית וגם בלתי אפשרי לא לסרס אותו. מאז שהוא חזר הביתה, החתול השני, שהיה תמיד כל כך מתפנק, שליו ורגוע, עם כל העולם וכל כך עדין, נהיה כל כך אגרסיבי ותוקפני כלפי כל בני הבית. שרט את אחת הכלבות, כל הזמן נוהם ונושף על החתול שעבר את הניתוח (אתמול שמרנו עליו כל היום), על הכלבות וגם עלינו ותוקף כמעט כל מה שזז. כל פעם שהחתול הצעיר, שהם היו כל כך קרובים אחד לשני ואוהבים ומתפנקים ביחד מתקרב אליו, הוא נוהם עליו ומאיים לתקוף אותו או תוקף. ממה זה יכול להיות? יש לך עצות איך לטפל בבעיה? בתודה משפ' דורי

משפחת דורי, טעיתם בכתובת.

לווטרינרית שמנהלת את הפורום הזה במקצועיות, בסבלנות ובנחמדות אינסופית - קוראים ד"ר טליה מור (ולא סמדר טל!!). אנא תקנו... גם אצלי יש שני חתולים אוהבים שמייד אחרי ניתוח / ביקור טיפולי אצל הווטרינר של אחד מהם - השני הופך זועף ורושף ותוקפני כלפיו. לדעתי הלא מקצועית, אך המבוססת על נסיון - הם פשוט מגיבים רע ל"ריח של הווטרינר" שנודף מהחתול החוזר משם. הריח הוא תזכורת לא נעימה לחוויות הלא מדהימות ולזכרונות כאב שהם בעצמם חוו אצל הווטרינר בעבר (במיוחד שהזכרתם שהחתול הזועם עבר ניתוח סירוס בעבר, זה מסביר זאת). כנראה שהריח מטשטש לרגע את הזכרון שלהם מ"אחיהם" והיחסים הטובים איתו, והם מגיבים לאיום שמשתמע מריח הווטרינר. אולי גם הפגנת חולשה מצד החתול השני לא מלהיבה אותם. הבשורה הטובה היא שזה עניין של יום-יומיים גג, וזה עובר.

גם אני חושבת שהריח של המרפאה הוטרינרית מעלה זכרונות מאויימים מהמרפאה הוטרינרית. זה עשוי לעבור כשהריחות יתנדפו. תסמונת פוסט-טראומטית שכזו...