מות גורים וייחום חדש.

שוניץ היא חתולת הימלאיה אהובה בת שנה ו-4 חודשים. ייחום ראשון לפני פחות מ-3 חודשים בו התעברה. היה לה קצת קשה, במיוחד בסוף ההריון. המלטה ביום ה-65 להריון-בו היה צורך להציג לה את הגור שיצא. לא הצליחה לחתוך את חבל הטבור ורק "טעמה" מעט מהשליה הראשונה. כ-48 שעות אחרי ההמלטה היתה פתאום מכת פרעושים באם והגורים. גור אחד נראה חלש. הבאנו ספריי שמתאים גם לגורים, התחלנו להאכיל את החלש. לא אלאה ואספר שבכל יום מת גור למורות שניסינו להאכיל בזונדה. היתה תחושה שהיא נעדרת יכולות אימהיות (??) -לא תמיד נענתה ליללות הגורים. לא מספיק ליקקה אתם. לא ברור אם מדובר בדלקת ריאות, מאחר ולא חיממה אותם, וירוס, (מהפרעושים?) או שהתנהגותה שהיתה "אוטיסטית" משהו גרמה לכך, או העדר כישורים אימהיים (אפשרי?) הוטרינר טען מנגד כי חתולה מזהה בגורים דברים שאנחנו לא רואים. רק כשמתו כל הגורים היא חיפשה אותם ביללות שבר. היום, כ-10 ימים מההמלטה, כשכולנו במשפחה המומים מהטרגדיה, שוניץ שוב מיוחמת!! מה לעשות? לאפשר לה עוד הריון לפני עיקור? האם היא חזקה מספיק? האם הייחום אינו מקר-והטבע "לא משקר"?

קיים סיכוי גדול שגם הפעם היא לא תשתף פעולה....