היי דר' טליה היקרה

ראשית רציתי לציין שכתבתי כאן לפני חודש בערך על לאקי שלי שנדרס והיית מאד אמפתית ורחמנית אלי ואין מילים ותודה על היחס שנתת. לעצרי אני עדיין סובלת, הכאב לא מרפה אני מרגישה שאין לי מילים להעביר לאנשים שהוא לא היה כלב הוא היה איש. עם עיניים של איש שמבין הכל. הכאב על התחושה שהוא חווה באותם רגעים של התאונה לא מרפה ממני לרגע, במיוחד בלילות ובבקרים. לפני 3 שבועות אימצתי כלבה פאגית מקסימ שדומה לו מאד אבל בעלת אופי של כלבה (: עקשנית וחמודה נורא, היא התאהבה בי הרבה יותר מלאקי, ממש לא אוכלת ולא זזה בלעדי. אני ובן הזוג נפרדנו, חזרתי לבית הורי וכאן אין לי מקום לגדל אותה. אני עוברת לרעננה לבית של הסבתא, בית עם חצר כדי לגדלה, בנתיים היא זמנית אצל זו שמסרה אותה לאימוץ. עכשו שתי שאלות חשובות לי אלייך יקירה: 1. סושי (הכלבה :) לא אוכלת בלעדי, לא שותה ומתנהגת בצורה שאני לא מסוגלת להשאיר אותה לבד, מפילה את כל מה שרואה, מתפרעת, אני פוחדת נורא על הלב שלה.. לא יודעת מה לעשות ולא יכולה עם כל הרצון הטוב להיות איתה 24 שעות. 2. מסתבר שהבעלים הקודמים שלה לא הוציאו אותה הרבה לטייל, רק צרכים 5 דק' בבוקר ובערב וזהו ובנוסף עישנו לידה לא מעט. ומה שקורה זה שהיא לא מסוגלת ללכת יותר כמה מטרים, היא נושמת בצורה כבדה ולעיתים גם מחרחרת, כנ"ל שאני מעלה אותה לאוטו ביום קצת חמים. ואני יודעת שזו בעיה של כל הפאגים אבל היא בת שש וחצי ואני דואגת אם זה לא מוגזם. היא גם לא שותה הרבה, כל פעם טיפה וזה מתסכל אותי, אני לא יוכל לאבד עוד כלב, גם לא בעוד שנתיים. מצד שני אם אחזיר אותה לבעלים היא תימסר לאחרים ואין לי יכולת רגשית לעשות לה את זה. עד שהיא נקשרה אלי והתרגלה.. להעביר אותה שוב ידים זה יהיה ממש מחפיר. אני עוברת עיר בגללה, עוזבת מקום עבודה ואני רוצה לפחות לדעת שהיא בריאה. מי שטיפלה בה היתה אישה ממש מקסימה ודואגת לה באמת באמת והיא אמרה שהוטרינר אמר שהכל בסדר. השאלה אם בעתיד הרחוק זה לא מסוכן ומה אני צריכה לעשות כדי לשפר את סיבולת הלב-ריאה שלה?? בקיצור, סומכת עלייך שהבנת אותי מבין כל הבילבול ושתכווני אותי... תודה רבה ד"ר מקסימה על הכל.

יפית, בהחלט לקחת על עצמך תיק לא קל, חלק מן הכלבים שמתחילים לעבור בעלים ובתים בתקופה כה קצרה לא אחת סובלים מבעיות התנהגות,מה גם שחלק מן הבעלים לא מוסרים את כל הפרטים האמיתים על מצב הכלב, גילו , התנהגותו והסיבה בגללה נמסר לאימוץ. לפי מה שאת מתארת נראה כי הכלבה סובלת מתלות יתר ואולי אף מחרדת נטישה מה שעדין נשמע בגדר הנורמה בהתחשב בהיסטוריה המורכבת שלה, לעיתים צריך קצת זמן וסבלנות כדי לתת לה (ולך) להתרגל למצב החדש ולתנאים הנוכחים, אך אם זה לא עוזר בהחלט יש מקום לפנות לוטרינר מומחה לבעיות התנהגות של כלבים, (מען פסיכולוג/פסיכיאטר )שיעשה איבחון כמו שצריך ויתן לך הדרכה כיצד להתנהג עם או ללא שילוב של טיפול תרופתי מתאים. ישנם כמה כאלו בארץ ואם תרצי אמליץ לך על מישהו. הפאגים, בגלל מבנה הפנים ודרכי הנשימה נוטים לחרחר ולנשום לעיתים בכבדות, מפנייתך וללא בדיקה, איני יכולה לומר אם מדובר במצב תקין או פתולוגי, כדאי בהחלט לבדוק את הלב ואת דרכי הנשימה העליונות כדי לראות כי הכלבה אינה סובלת מסינדרום ברכיוצפאלי. ולסיום, נשמע לי שאת בסדר והכלבה הזאת יכולה להכניס שמחה לחייך, עשית מעשה טוב שאימצת אותה ובהחלט לפנייך דרך לא קלה, אבל את חייבת להירגע מעט, זיכרי הכלבים הם הרבה יותר חזקים ממה שנראה לנו, את בחרת לך גברת עקשנית וחמודה, אל תנסי להשוות אותה ללאקי, הרי לא כל הילדים יוצאים אותו דבר....

אוי כמה שאת מדהימה!! שרק ירבו כמותך בישראל.. לקחתי את כל ההמלצות לתשומת לב, שאלתי האחרונה היא איך לחזק לה את הריאות, האם כן עדיף ללכת איתה ברגל שתתרגל ולפתח לה את האיזור או להשאיר אותה במצבה, ולהוציא אותה רק לעשיית צרכים ולחזור. מה עדיף בריאותית?? שוב, תודה על הכל.