התנהגות של ילד

שלום הורים. אנא קחו נשימה ע-מ-ו-ק-ה...זהו - נרגענו. עכשיו ל"שובב": הוא בסך הכל ילד... ואת אומרת: "...יש לי ילד בכיתה ד ומידי יום הוא מגיע הביתה מאוד כועס על חברים וכל פעם מסיבה ש"העליבו אותי / אמרו לי אז הרבצתי /את לא יודעת מה הוא עשה לי אז החזרתי לו ", סוף ציטוט. לדעתי, בהתנהגותו זו הוא מביע את הכעס, התיסכול והמצוקה שלו , כפי שהוא מוצא לנכון ,ב"כלים" שלו !!! לדעתי הוא בוחר ב"כלים" אלה מחוסר ידע ל"כלים" אחרים, או מחוסר הכוונה וב"כלים" אלה הוא מפנה את תשומת לבכם ל "בעיתו " ! גם אם "בעיתו" נראית שולית או חסרת חשיבות, עבורו היא קשה ! לכן אני מציע ליצור איתו "ערוצי תקשורת", להקשיב לו בתשומת לב ובגובה העיינים, עם הרבה, הרבה, הרבה סבלנות. לעודד את ערכו העצמי,(שעכשיו הוא נמוך !) את הדימוי העצמי, (שעכשיו הוא על הקרשים !) ואת כבודו העצמי, ( שעכשיו הוא מחוק !). לתת לו תמיכה וחיזוקים למעשיו הטובים והסברים והכוונה מתקנת למעשיו הלא כל כך... לברר מה קורה לו בביה"ס, על ידי המורים או התלמידים? האם הוא מושפל / נעלב / דחוי / על ידם ? וכשהוא לא בבית, שבו אתם ההורים ותשוחחו ביניכם , בתשומת לב ובגובה העיינים, עם הרבה, הרבה, הרבה סבלנות, על השינויים שכדאי שתעשו, (ופה אני מנחש !): פינוק יתר? דאגנות יתר? ביקורת ? גבולות נוקשים, או חוסר בגבולות? צעקות? תוכחות?גערות ?עונשים? פקודות ?הערות פוגעות? השוואות מעליבות? התעלמות? מסרים כפולים ? חוסר בדוגמה אישית ? חוסר בהקדשת זמן איכות למשחקים ול"שטויות" ? (הכנת שיעורים אינה נחשבת כזמן איכות !!!) ועוד...ועוד... נסו וחפשו נושאים יצירתיים שונים לגרות את סקרנותו, כדי שיוכל להעסיק את עצמו בדברים שיעניינו אותו,חוגים למשל, כי בסך הכל הוא אומר ללא מילים:...אני רוצה להרגיש: קיים - שייך - רצוי ובעיקר נאהב !!! ויהיה טוב שבעתיים, אם אל כל התהליך הזה, יתלווה אליכם מטפל מנוסה בפרחי באך. בהצלחה - רון.