התמודדות
דיון מתוך פורום תמיכה לסובלים מכאב כרוני
אני כבר מכיר את המבטים התמהים: ... "אתה לא ניראה חולה..." או השאלות המציקות: " .... נו, יש שיפור ?" .... או את הרגע שבו לוקח הרוקח את מרשמי המורפיום שלי: ...."אתה בטוח שזה בשבילך" ? ... " אתה יודע איך לוקחים ... רק שלא תתמכר... " אבל איך לעזאזל מתמודדים עם העצירות הנוראית הזה ? אולי יש לכם רעיונות ? ניסיון ? אשמח לשמוע ...
שלום לך שורד יקר, אתה נוגע בנקודות קשות וכואבות שמתמודדים עימם כל חולי הכאב הכרוני לפחות בשלב כלשהו של החיים עם הכאב הכרוני. הקושי של אנשים להפנים שגם אם נראים בסדר, זה לא אומר שהכל בסדר ושאתה לא סובל. הקושי בהבנה שכאב כרוני הינו מצב כרוני אשר אין בהכרח שיפור ושלא רוצים תמיד לשחק את משחק האופטימיות ולעשות הצגה שהכל בסדר וכו'. כמו כן, אתה נוגע בדעות הקדומות ובבורות בקהל הרחב וגם בעולם הרפואי לגבי אופיאודים כגון מורפין ומתאדון ושאפילו הרוקחים שאמורים להבין, זורעים פחדים במקום לעודד. מחקרים מראים שע"פ רוב, כאשר לוקחים אופיאודים בשביל כאב - לא מתמכרים. הרי כשלוקחים אותם לכאבים לא מקבלים היי או כל תחושות אופורייה אחרות. אם יגיע יום שלא יהיה לך כאב, אני בטוחה שגם לא תיקח את התרופות הללו. אנחנו בעמותה מעורבים בשינוי התקנות לתרופות הלללו-כבר הצלחנו לשנות שניים אך עוד לא הצלחנו לשנות את השם מ"סמים מסוכנים" ל"חומרים בפיקוח" כי עצם השם מוסיף אש למדורת הבורות. לגבי תשובות: קודם כל חשוב לזכור שכל האמירות של "יהיה בסדר" אתה צריך להיות חזק" או "נו, יש שיפור" או "אתה נראה בסדר ואתה צוחק" וכן הלאה הם נובעים מהבעיות של האנשים שאומרים אותם ומחוסר האונים שלהם בהתמודדות עם הסבל שלך ואז הם יוצאים באמירות כאילו. חשוב לזכור שהם לא אומרים אותם כי אתה עשית משהו לא בסדר או שזה בעצם, כמו שזה מרגיש, ביקורת עלייך. זה ה-ISSUE שלהם ולא שלך. אם תזכור את זה, יהיה לך יותר קל להתעלם מהם. מצד שני, חשוב גם להסביר בקצרה שזה מצב כרוני ושנכון שיש ימים יותר טובים ופחות טובים אבל הימים הטובים אינם אומרים שאתה משתפר. אח"כ חשוב להדגיש שאתה לא אומר את זה כתלונה אלא שזו פשוט עובדה בדיוק כמו שסוכרת זו עובדה ולא שואלים חולה סוכרת אם הסוכרת שלו משתפרת וכו'. אתה מבין את כוונתי? לגבי הדעות הקדומות לגבי מורפין וחבריו - צריך לשנות את הדעות הללו ולגרום לאנשים להבין שאם יש ברירה בין לקחת תרופה ולתפקד (או לתפקד יותר) או לא לקחת כלום ולבלות את החיים במיטה - ברור שעדיף לקחת תרופה. בכלל, כל הנקודות שהעלית ישתנו לאט, לאט ככל שנעלה מודעות הן בציבור והן בעולם הרפואי לכאב ולהבנה שכאב כרוני הינה מחלה בפני עצמה, כפי שזה הוכר בפרלמנט האירופאי למשל. אם זה יקרה, הדברים האלה יעלמו אט, אט מן העולם. האם משהו ממה שאמרתי, עזר לך או ענה לך על השאלה???? מקווה שכן ואם לא - אנסה לענות מכיוון אחר. בכל אופן, ברוך הבא לפורום ומקווים שתרגיש כאן בנוח. בינתיים, תחזיק מעמד, מנדי
