את מקסימה כרגיל

דיון מתוך פורום  תמיכה לסובלים מכאב כרוני

26/01/2006 | 23:19 | מאת: מירי

מנדי יקרה, צפיתי במקרה בתוכנית התרגשתי וכאבתי יחדיו,אי שם אחורנית בשנים שרתתי כקצינה במחווה אלון איתך[מירי עובד ,גינגית,קצינת הוראה לגאוגרפיה ותנך,פלוגת הש'כי,ענף זאב...],לא היה לי מושג שמשם התגלגלו חייך כך וכל זיכרונותי שמורים לך הירושלמית עטופת אינספור החברות [חווי,מיכל בן שמואל ועוד כל מיני...] ,בחורה ניפלאה,מלאה כוחות,אופטימיות ועוצמות בלתי נילאות,אכן בזכרוני רק זכרתי משהוא מבובלב בעניין שברי ההליכה ותו לא.. כל כך שמחתי לראות את הפעילות המרשימה שלך,את האנרגיות באפיקים הנכונים מבלי לשקוע במרה שחורה,כה הכעיסה אותי השאלה לבן זוגך-היות וללא ספק :הוא זכה ובגדול! מאחלת לך רק טוב והמון דרישת שלום ואהבה כי אכן את ראויה להערצה!

26/01/2006 | 23:27 | מאת: rain_bow

מנדי יקרה, התרגשתי עד מאוד לראות אותך.הכוח והעוצמה שהעברת , חיזקו אותי ואני בטוחה שעוד רבים אחרים. בייחוד הזדהתי עם המכתב שכתבת על כך שהתוכנית על הכאב הסתיימה, אבל בשבילך זו המציאות.הלילות הקשים,הקריסה וההתמודדות וחוזר חלילה. אני מתמודדת עם כאב כרוני שנים רבות, לא קל אבל כמו שאמרת :"החיים מנצחים". תודה גדולה, ואשמח להיות בקשר, המייל שלי מצורף...

29/01/2006 | 16:27 | מאת:

המון תודה לך, כן - בסוף החיים מנצחים גם אם לוקח הרבה זמן להגיע לשלב הזה. אשמח לשמוע ממך מתי שתרצי דרך המייל הפרטי שלי או הטלפון (נמצא במכתב שכתבתי תחת השם שלי בצד שמאל). שוב תודה, מנדי