כאבים עזים

דיון מתוך פורום  תמיכה לסובלים מכאב כרוני

02/12/2007 | 12:07 | מאת: אור

לפני 4 שנים עברתי תאונת עבודה, המצב במשך הזמן הזה החמיר, יש לי כאבים חזקים בשכמות, צוואר ויד שמאל ורגל שמאל. אני לא יכולה לשבת רצוף בכסא בעבודה יותר מ30 דקות כי יש לי נימול בשתי הרגליים והם נרדמות. החבלה בע"ש צווארי ובלסת כתוצאה ממכה שקיבלתי מילד בעבודה בלסת. בדיקת C.T. הדגים נקע ותזוזה סיבובית ב- C2-3 עם דיסלוקציה חלקית של מפרק משמאל. ביוני השנה עברתי בדיקת MRI שהדגים גם במרווח C5-6 פריצת דיסק פרהמדיאנית לשמאל עם השטחה קלה של רצסוס לטראלי שמאלי במרווח C6-7 מריצה פרהמדיאנית לשמאל ומרכזית עם לחץ בינוני על חוט השדרה. לדברי הרופא שמדגים לחץ קשה C5-6-7. רופא אורטופד המליץ על ניתוח, רופא נוירוכרורג המליץ על ניתוח בפריצות הדיסק אולם הנקע והתזוזה הסיבובית אי אפשר לתקן והכאבים ימשיכו. בינואר 08 אני מגיעה למרפאת כאב בליסון. אני מטופלת בפרקוסט 5, אולם לפני כחודש התחלתי לרדת במינון ועכשיואני על 1/2 כדור אולם הכאבים יותר החמירו ונכנסתי לחוסר שקט כי הכאבים מאוד קשים . אני כרגע מקבלת ארקוקסיה אבל זה לא עוזר.אולי יש איזה טיפול לא פולשני לכאב. איך אפשר להתמודד עם הכאבים האלה וזה לכל החיים. אודה לכם על תשובתכם המהירה אודה לכם על תשובתכם המהירה.

02/12/2007 | 13:33 | מאת: דניאלה

אור שלום רב, אני מבינה שאת סובלת וכי טרם טופלת כיאות. מאידך לפי דברייך הבנתי כי נקבע לך סוף סוף תור למרפאת כאב ואין ספק כי זהו הצעד הראשון בכיוון הנכון שכן במירפאת כאב קיים צוות שיוכל לסייע לך בהקלת כאבייך הן באופנים תרופתיים והן באופנים אחרים, ויוכל לתת את התמיכה להתמודדות עם הכאב לה אותה את כה זקוקה. שיקול של ניתוח הוא גדול, ולא תמיד פותר את כל הבעיות, ומשום שזהו צעד בלתי הפיך, ותמיד ניתן לעשותו, אך לא ניתן לסגת ממנו לאחר שנעשה, ולכל ניתוח יש גם סיכוניו ולעיתים גם תיתכן אף החמרה ולא רק שיפור לאחריו, יש לשקול היטב מתי ניכנסים להרפתקאה שכזו ולהיות בטוחים שאכן מוצו כל האפשרויות האחרות לפני כן, ומשום שרק כעת את מתחילה את דרכך במירפאת כאב, הייתי ממתינה עם ההחלטות לגבי ניתוח בשלב זה. יש לזכור כי גם מרפאת כאב אינה טיפול קסם, וניסיונות טיפול עלולים לארוך זמן, וכרוכים בניסיונות, סבלנות התמדה, ואמון הדדי. בטיפול בכאב כרוני חשוב להיות בידיים של מרפאה טובה ומטפל טוב, אך ללא עבודה עצמית, תקווה, קבלה של המצב והתמודדות איתו כולל ביצוע התאמות למצב הקיים, ולימוד של חיים בצד הכאב, למרות הכאב ועם הכאב, והבנה שניתן לתפקד ולחיות למרות ועם הכאב, לא ניתן להגיע לשום מקום. מאחלת לך ימים טובים יותר, מקווה שיעזרו לך במירפאה למצוא מחדש את האיזון, ובינתיים, למה לסבול?! אם הפרקוסט הועיל, מדוע להתעקש ולהפחית במינון רק כדי להתענות? !, למה שלא לחזור לכדור שלם? דניאלה