רק רציתי לשתף..

דיון מתוך פורום  תמיכה לסובלים מכאב כרוני

22/05/2007 | 16:14 | מאת: חן

שלום לכולם ולמנדי, מה שלומך? מנדי, את מכירה אותי. את בטח זוכרת את חן ממודיעין,בת 28,עברה ניתוח קיבוע בעמוד שדרה, ניסתה לאסוף אנשים שעברו אותו הדבר ולהקים קבוצת תמיכה אבל באיזה שהוא שלב עזבה את הכל וקיוותה לקדם את החיים שלה ולשים בצד את הכאב. כמובן שזה לא עבד. כחצי שנה אחרי הניתוח,עברתי לגור עם החבר בראשל"צ, התחלתי לעבוד במקצוע (עובדת סוציאלית) ולצערי הרב לא הצלחתי להתמיד בשתי עבודות שהתחלתי (לא במקביל כמובן, עזבתי אחת וחיפשתי משהו יותר מתאים). עבדת בסה"כ 3 חודשים. הכאב השתלט לי על החיים ולא נתן לי להתקדם. הכאב פוגע בי בכל דרך ואני מוצאת את עצמי נלחמת בכל מיני חזיתות: קופת חולים, רופאים מנתחים, אנשים שחושבים שאני מפונקת ולכן לא מצליחה לשמור על העבודה, הפסקתי שוב לישון בלילות ואף כדור לא עוזר. לרופא שניתח אותי כמובן אין מושג ממש מה קורה והוא טוען שאני חייבת להעביר את הזמן,כחצי שנה נוספת, כדי לראות האם דברים ישתנו. הנושא שהכי שבר אותי שהכאב פגע לי גם בזוגיות. ההורים עם דיעות קדומות לוחצים על בן הזוג: "אני רוצה נכדים, היא מסוגלת בכלל?","אתה לא צריך לסעוד בחורה שלא מסוגלת להחזיק את עצמה", וכו'. אתם רק יכולים לדמיין עד כמה זה פוגע... כרגע חזרתי הביתה והחיים שוב נעצרו. מנסה להרים את עצמי מחדש...והאמת,נגמרו לי הכוחות. התחלתי להבין שאי אפשר ללכת נגד הגוף ולקבוע לו מה הוא מסוגל..מסתבר שהוא יודע טוב מאוד למה הוא מסוגל ולכן אני כל פעם נופלת לאחר מאמץ ומתקשה לקום. כיום אני נאבקת בשיניים בקופת חולים שלא מוכנה לתת לי לבחור רופא המטפל בכאב ..היא רק עובדת עם בית חולים ספציפי וכל השאר עולה לה כסף. לבסוף,אחרי חודש, קיבלתי אישור לפנות לרופא מסויים בראשל"צ (שהם בחרו). אין לי מושג מי הרופא הזה. כל רופא אחר, אצטרך לפנות באופן פרטי. התור הוא רק לאמצע יוני, כלומר אני צריכה לחכות יותר מחודשיים רק להתחיל טיפול במרפאת כאב.אני מאוד כועסת.כשצריכים באמת טיפול רפואי נתקלים בחישובים כלכליים וקרים. כל החיים אתה משלם כסף לקופת חולים וכשאתה באמת צריך אז עושים לך בעיות. למה אני חייבת להיות במאבק מתמשך כשבסה"כ מה אני מבקשת? טיפול רפואי!. הגשתי תלונה בנושא ואני מתכננת להמשיך ולהאבק במידה וצריך. בחזית של ביטוח לאומי הגשתי בקשה לקצבת נכות...בנושא הזה אין חדש אני מניחה. סוחבים אותך ומוציאים לך את המיץ עד שנמאס לך ואתה מוותר. עברתי ועדה רפואית ועכשיו אמורה להפגש עם עובדת שיקום בשבוע הבא בתקווה שכן יעזרו לי באיזה שהיא צורה. יותר מדי מאבקים כשאין בעצם כוח...כל האנרגיות מושקעות בלסבול את הכאב הזוועתי הזה 24 שעות ביממה. ובתוך כל זה להיות בן אדם שפוי ונורמלי למרות הכל.

24/05/2007 | 15:53 | מאת: מירה בולבה

שלום לך חן. קראתי את אשר כתבת, ולמרות שכולנו בצורה זו או אחרת מרגישים לעיתים כמוך, זה ודאי לא מנחם אותך. אני עברתי עד היום שלושה ניתוחים בגב והאחרון שבו היה קיבוע. אני לא יודעת בדיוק מה עברת, אבל רק רוצה להגיד לך, שהחלמה מקיבוע לוקחת הרבה יותר זמן מאשר הרופאים אומרים. לוקח קרוב לשנה עד שהמקום מתאחה ולפעמים יותר מזה. בכול מקרה, אל תתני לרופא זה או אחר לקבוע לך את אופי הטיפול, אם יש לך ביטוח מושלם את יכולה תמורת סכום לא גדול ללכת פרטי לכל רופא שתרצי. אם את לא יכולה ללכת לביקור פרטי, אז תעמדי על כך שתקבלי טופס 17 למרפאות חוץ של תל-השומר או בלינסון, אסור כיום לסרב לך. אנא - היעזרי בסבלנות ואל תישברי, ודאי שלא בגלל ביורוקרטיה מזופטת. אם תרצי לדבר איתי, את מוזמנת - טלפון בבית - 04-6127360 ביי - מירה בולבה

24/05/2007 | 18:01 | מאת: חן

תודה על התמיכה והמילה הטובה. נדיר למצוא אנשים שיודעים על מה אני מדברת בדיוק. כל הסביבה שלי רק מנסה להבין ולרוב מעמידה אותי במצב שאני כל הזמן צריכה להסביר מה קורה ולמה המצב ככה...די נשבר באיזה שהוא שלב. בהחלט הבנתי שרצתי מהר מדי לעבוד כמות שעות מוגזמת, אבל רציתי/קיוויתי לקדם את החיים שלי עם החבר ושוב שכחתי להקשיב לגוף שלי. הוא כמובן לחץ שאני אסתדר ולא הבין למה לוקח לזה כל כך הרבה זמן. זה סוג של לחץ שלא ממש נותן לך להחלים בשקט. מאחר ואני צעירה,מאוד קיוויתי שהאיחוי יתרחש עד שנה, אבל כנגד כל הסיכויים, הרופאים טוענים שכנראה אין איחוי עדיין ואני חייבת לחכות בסבלנות.למשוך את הזמן ולסבול בשקט. אני יודעת שזה מפתיע לשמוע..אבל מסתבר שאי אפשר לקבל טופס 17 כל כך מהר לכל מרפאה שרוצים. במיוחד אם קופת החולים עובדת עם בית חולים מסויים. אני אציין פרטים כי חשוב לי שאנשים יידעו: מדובר בקופת חולים כללית של סניף מודיעין, שעובדת אך ורק עם בית חולים הדסה עין כרם. הם מכריחים אותי כרגע לפנות רק לרופא ספציפי שהם בחרו בראשל"צ וגם זה באישור מיוחד. כל פנייה אחרת מצריכה ממני לשלם באופן פרטי, בסביבות מאתיים שקל. נשמע מוזר אה? החלטתי לתת לרופא בראשל"צ סיכוי, ואם גם זה לא ישביע את רצוני, לעשות בלאגן עם מעט הכוחות שנשארו לי.