כאבים כרוניים והצבא

שלום. אני בן 21, ובגלל צירוף אירועים(שאני אחסוך מכם) עוד לא התגייסתי. ואני עומד לפני גיוס. בגלל הכאב הכרוני שלי ביקשתי ועדה רפואית שתהיה מתישהו בזמן הקרוב. יש לי די הרבה מסמכים רפואיים ששלחתי להם שכוללים בדיקות(רנטגנים, CT, גסטרו וקולונוסקופיה, ובדיקות דם), סיכומים מרופאים שכוללים המלצות ממומחית לכאב ופסיכיאטר שלא לגייס אותי, ובנוסף לכך כמו שכבר אמרתי בשרשור לפני לא הרבה זמן, אני גם לוקח משככי כאבים נרקוטיים. הכאב הכרוני שלי באמת מפריע לי לתפקד, ובגללו גם נשרתי מלימודים במכללה. השאלה שלי היא אם מישהו יודע אם הצבא ישחרר אותי על סעיף רפואי בהתחשב בכל מה שציינתי? תודה רבה מראש

עופר שלום,לא הצלחתי להבין מדברייך בעצם ממה אתה סובל.ספר הפרופילים הצה"לי וההחלטה בהתאם על שיחרור רפואי או לא (זה בהנחה שאין מדובר בשיחרור על רקע סעיף קב"ן) לא יכול להיקבע רק על סמך "כאב" אפילו אם מפריע לתפקוד, אלא לפי האבחנה עצמה שגורמת לכאב, דהיינו-מיגרנות,CRPS ,פיברומיאלגיה וכו'.בכל מצב ומצב, כתלות במידת חומרתו,יקבע הפרופיל,והאם הוא כזה שמאפשר שרות קל עם מיגבלות,למשל שרות מישרדי, או מחייב שיחרור לחלוטין.האמת, איני יודעת מה גישת צה"ל כיום לשימוש רפואי באופיואידים והאם הוא מורשה בשרות או לא.בכל אופן, לא נראה לי שאיש מאיתנו יוכל לאמר לך מה תהיה באמת ובביטחון התוצאה הסופית של הוועדה. מידע רפואי מפורט, ספר פרופילים מעודכן ,נהלי צה"ל נוכחיים וההתרשמות האישית-כל אלו דרושים לקבלת התוצאה הסופית, ואלו קיימים יהיו רק בידי הוועדה. מצטערת שאולי לא זאת מה שרצית לשמוע, אך כל מה שיאמר כאן אלו ניחושים,ולא יותר,ונראה לי שתאלץ להתאזר עוד במעט סבלנות עד לפסיקה.שיהיה בהצלחה (למרות שאם יותר לי להעיר,אתה בטוח ששיחרור זו תחשב להצלחה!?),מכל הלב, דניאלה

הכאב שלי הוא כאב לא מזוהה. הוא לא מתאים לקריטריונים של המחלות שציינת. ושום מומחה שהייתי אצלו לא הצליח לזהות מהו. הכאב עצמו זה תחושת צריבה חזקה בכל אזור הבטן והחזה, והכאב הוא כל יום, כל היום. השינוי היחיד הוא בעוצמת הכאב. יש ימים שהוא יחסית חלש, ויש ימים, למרות שזה יחסית לא קורה הרבה, שאני לא יכול לאכול או לשתות, אני חיוור, וסובל מכאבים כל כך נוראיים שאני מייחל למוות מהיר. אופאידים הם היחידים בינתיים שנותנים לי הקלה כלשהי, למרות שעוד לא מצאתי את משכך הכאבים שיכול לעזור לי מספיק בשביל לתפקד באופן נורמלי ברוב הימים. אז לצאת מהצבא זה בהחלט מה שאני רוצה, לפי מה שאני שומע מחברים שלי שבצבא על איך שהמערכת שם עובדת, אני ממש מפחד מהיום שבו אני אהיה תלוי בהם. בקשר להמלצות מרופאים, זה לא מספיק לצבא?

עופר יקירי, לחלוטין מבינה את המצב בה אתה נמצא. אומנם עברו אי אלו שנים מאז - אבל גם אותי צבא הגנה לישראל סירב לקבל לשורותיו מפאת מניעים רפואיים וגם אני התנדנדתי באי הידיעה. נילחמתי בשיניים להתנדב ולקח לי מעל לשנה (כולל מכתבים לרוה"מ דאז וכיוצ"ב) ולבסוף אכן הגעתי ךשרות מלא ואף יותר בחיל החינוך. בדיעבד וודאי לאור השקפתי היום, אני חושבת שההחלטתי להתנדב היתה שגויה ואף פגעה בבריאותי - נכון יותר היה להשקיע את הזמן בלימודיי ובבריאותי. אבל כל זה היה טוב ונכון עבורי - ולא בהכרח כך הוא הדבר עבורך. אני אגב דיי משוכנעת שהצבא לא יקח על עצמו אחריות רפואית ובטח שלא כספית (הפניות, תרופות, טיפולים וכו) למצבך. כאב כרוני, גם אם סיבתו אינה ברורה באופן חד משמעי - הינו מחלה קשה נקודה. היה נאמן לעצמך, לך לועדה רפואית ולקב"ן ותמיד תאמר את האמת - מציעה להתמקד בתפקוד היומי באם לקוי, חשוב שתבטא את מה שאתה באמת חושב ותזכור שאתה אחראי לגוף שלך ויודע מה הכי טוב בשבילך, ללא קשר למה שאחרים אומרים. בד בבד אל תשכח כי החלטת הצבא לכאן או לכאן בהחלט ניתנת לעירעור וכל הדרכים כשרות... הורים, פיקוד בכיר, רופאים, עורכי דין וכמובן עיתונות "לוחמת". מקווה שהמתדון יהיה לך לעזר. והכי הכי מקווה שמשאלותיך יתגשמו ! ותמצא את הדרך לממש עצמך בדרך בא אתה מוצא לנכון. מחזקת ידיך, ליאת