CRPS

שלום לכולם, קוראים לי נגה ואני בת 21.5 לפני כשנה וחצי שברתי את קרסולי הימני, באותה התקופה הייתי בצבא והטיפול בי היה לקוי (הייתי 10 ימים בלי גבס ומשם המצב רק התדרדר, הרופאים כל הזמן עשו פשלות בטיפול שלי) לאחר תקופה מסויימת אובחנתי ב-CRPS. רק היום גיליתי את האתר המדהים שלכם. יש לי המון שאלות, אז אני מקווה שזה בסדר שאני אשאל. 1. האם ישנם אנשים ממשרד הבטחון שהכירו בהם? אני בתהליכים של ועדות רפואיות שדי מזלזלות בי ולא כל כך רוצות להכיר במחלה. במידה והם לא יכירו, האם אפשר ללכת לביטוח לאומי? 2. האם ישנן קבוצות תמיכה באיזור רעננה כפר סבא? (אני לא יכולה להתנייד הרבה מהבית עקב הפציעה) 3. האם ישנה דרך שאפשר לעזור בעמותה זו (בתקופה האחרונה רציתי להקים עמותה ל-CRPS עד שגיליתי אתכם) יש לי עוד כל כך הרבה מה לשאול ואני מקווה שפה זה המקום. תודה מראש לכולם, נגה

אני ממליצה לך לפנות למרכז הרפואי רעות שנמצא בתל אביב. הם מתמחים באבחון וטיפול ב CRPS ויש גם קבוצת לעזרה עצמית של חולי CRPS שחלק לא מבוטל מהם הם נכי משרד הביטחון.

נגה שלום, אני כמובן איני שמחה לשמוע על מצוקותייך, אך שמחה שמצאת את האתר, ומקווה שתמצאי בו מקור למידע ואוזן קשבת, וכמובן שאת יכולה לחוש חופשייה הן לשתף והן אול את אשר על ליבך, הרי בשביל זה הפורום נמצא. לשאלותייך, אין ספק שהכרה בכל וועדה שהיא, ואין זה משנה האם דרך מישרד הביטחון או בביטוח לאומי, יכולה להיות תהליך לפעמים שאינו פשוט, או קצר ,או נעים. על אחת כמה וכמה כאשר מדובר לגבי אבחנה כמו כאב בכלל או CRPS בפרט, שאלו אבחנות גם סוביקטיביות משהו וגם קליניות לגמרי ולא ניתנות להוכחה על ידי בדיקות מעבדה או צילומים מסוימים, ובכך מסתמכות בעיקר על מה שאת בעצם מספרת שאת חשה, ובמידה פחותה על בדיקת הרופא, וטיבעי לכן שבמיקרים כאלו וועדות רפואיות נוטות להיות "זהירות" יותר, ופחות נוטות לתת אמון. איני באה חלילה להצדיק גישה זו,אלא רק מנסה להסביר לך מול מה את מתמודדת כדי שתביני יותר טוב את הצד השני וכך תוכלי להערך יותר טוב למערכה שכנגד. בתור חיילת שנפגעה במהלך שרותה, עקרונית את זכאית לכך שמישרד הביטחון יבטח אותך. האם לאחר השיחרור תוכלי לפנות לביטוח לאומי, קרוב לוודאי שכאשר תהיי אזרחית (אם אינך כבר) תוכלי לפנות ככל אזרח ולנסות לקבל זכויות מביטוח לאומי. אך אל תטעי לחשוב שאם את נתקלת בקשיים במישרד הביטחון אזי בביטוח לאומי תלקקי דבש, להפך.ולדעתי, לפחות, משום שהמאבק להכרה ולקבלת זכויות הוא ארוך ויש לעשותו בכל מיקרה, אם קיים הסיכוי לזכות בתביעה מול מישרד הביטחון, לא הייתי מוותרת על כך, וזאת משתי סיבות עיקריות, ראשית, לביטוח לאומי כל אחד יכול לפנות ובכל מועד, לא כל שכן למישרד הביטחון, כלומר חלון ההיזדמנות הוא מוגבל וצר. ושנית, עבור אותן מיגבלויות ובעיות רפואיות, טווח הזכויות, השרותים, התגמולים שניתן לקבל ממישרד הביטחון לעומת זה שניתן לקבל מביטוח לאומי, הוא כמעט בכל מיקרה ומיקרה, רחב יותר, עשיר יותר ובטוח יותר. אז שנסי מותניים, ודאגי לזכויותייך, ישר כוח, דניאלה

היי נגה, גם אנחנו, כולנו, כל כך שמחים שמצאת אותנו. מנדי, לוחמת הזכויות הבילתי נילאת שלנו, וודאי תחזור להנהיג את הפורום בימים הקרובים ואני בטוחה שמכתב ירגש אותה. מה גם שוודאי תוכלי ללמוד רבות מנסיונה הרב. העמותה למאבק בכאב, עומדת בקרוב לפתוח קבוצת תמיכה באזור המרכז. קבוצה זו תהיה מיועדת לסובלים מכאב כרוני כל שהוא ובינהם גם חולי r s d. . פרטים מדוייקים יפרסמו בסמוך לתאריך הפתיחה. אם תרצי, אשמח לרשום אותך וליידע אותך ברגע האמת. מחזקת ידיך במאבק על זכויותיך ומבקשת שתרגישי בת בית במעונינו, ותשתפי אותנו בכל שעובר עליך - כאן אפשר להגיד הכל, להתלונן, לכעוס, לבכות וגם לצחוק. בתקווה לימים נטולי כאב ליאת

שלום לכולם! לכל מי שענה להודעה שלי תודה רבה! ליאת אני מאוד אשמח אם תוכלי לעדכן אותי לגביי קבוצת תמיכה באיזור המרכז. שיהיה לכולם שבת שלום, נגה