מנדי יקרה

איזו מצחיקה אני שאני פונה אלייך, אבל אני כל כך צריכה חיבוק. הוא לא רצה לצאת איתי. הוא לא רוצה אותי. אני מרגישה כל כך חסרת אונים. אם לא הכאבים האלה... אולי הוא כן היה רוצה? זה הורס את החיים את הזוגיות את הקריירה את כל מה שיפה בחיים.את לא חושבת? הפכתי להיות תלותית ובודדה כל כך.... מנדי יקרה כל מה שאני רוצה זה חיבוק. והוא , הוא לא רוצה אותי...

יעל יקרה, הנה לך חיבוק גדול, גדול, גדול מכל ליבי. אכן כשיש כאבים בתוך החיים, הכל הופך למאמץ גדול יותר ודורש יותר כוחות, מעייף יותר אך אני מאמינה שכשמגיעים למקום שבו מקבלים את המצב כמו שהוא ואפילו מקבלים את הלבד, הדלת נפתחת ל"ביחד". כמובן שזה יותר מורכב מזה וצריך למצוא אדם אשר מוכן לקבל אותך כמו שאת, יחד עם הכאבים, אך למעשה, אם נחשוב בגדול רגע - זוהי בעצם הדרישה של כל אחת ואחד מאיתנו, לא? שיקבלו אותנו כמו שאנחנו? בשביל האחד זה לקבל עם מגבלות פיזיות, בשביל האחד עם מגבלות נפשיות ובשביל חלקנו, גם כאבים וגם מגבלות כלשהן, אך אני מאמינה שהבן אדם הנכון יצליח לחיות עם כל החלקים שמרכיבים אותך. יכול להיות שיידרשו פשרות מצידך ומצד הגבר הנכון אך אני מאמינה שבפנים, את תדעי. המסקנה שהגעתי אליה בשנים האחרונות זה שכל הטעויות שעשיתי בחיים היו כאשר לא הקשבתי או סמכתי על האינסטינקטים שלי. אני יודעת שעכשיו זה כואב נורא ובטח לא משנה מה אכתוב, זה לא יעזור למצוקה הנוכחית אך תזכרי שאת אישה מיוחדת עם כאבים ולא כאבים בלבד. הכאבים הם חלק מחייך אך הם לא מי שאת. אז זהו לבינתיים ולסיום, עוד חיבוק גדול!

יעל, אני כל כך יודעת על מה את מדברת,ולא זה לא מצחיק, וזה כואב ששופטים אותך בגלל נכות או מגבלה ולא בגלל מה שאתה. אך מכיוון שלא ניתן לשנות את כל האנשים שבעולם,ותמיד יהיו כאלו שיסתכלו על הקנקן ולא בתוכו, ראשית את צריכה לדעת מה יש לך ולהאמין בך. אם את לא תפקפקי בעצמך, אז גם למרות שזה כואב שלא רוצים בך, כי אף אחד לא רוצה להיות לבד, לפחות את לא צריכה לדאוג לגבי הערך שלך ולתהות : מה לא בסדר אצלי? למה לא רוצים אותי? כי את יודעת ומשוכנעת שאצלך הכל כשורה, זה אצלו הבעיה, שאינו מסוגל לקבל אותך כפי שהינך, או להתמודד עם המציאות כפי שהיא, וההפסד כולו שלו. לכל אדם יש יתרונות, חסרונות ומיגבלות. לפעמים נראים יותר ולפעמים פחות. אם בן זוג מבטל את הקשר או את הניסיון ליצירתו רק בגלל כאב או נכות, אז למדת עליו שיעור לחיים, האם זה האדם שבאמת כדאי להיות איתו? האם זה האיש שידע לתמוך בעת צרה? ולמי הוא בעצם דואג או איכפת לו? אם המצב היה הפוך מה היית עושה את? האדם הוא סכום כל תכונותיו, מעשיו, מעלותיו, חסרונותיו וגם מחלותיו. ויש לקבלו כאחד כמיכלול. אם לא ניתן לעשות זאת, אז הבעייה היא באדם שממול ולא בך, ותזכרי זאת תמיד, כי את לא אשמה במה שקורה לך, את רק יכולה עם המצב הקיים לעשות את המיטב. הכאב יעבור, ותצאי מזה מחוזקת, אל תחששי לנסות שוב, אפילו אם ישפטו אותך שוב, ויפגעו בך שוב, כי בלי לנסות, ובלי להיכוות, לא תמצאי בסוף את אותו אדם אמיתי שמתאים לך, ומשלים אותך, ובלי סיכונים=אין תוצאות.האהבה מחכה שם בחוץ....