כאב כרוני והמערכת הרפואית

שלום, אני בת 30 ואני סובלת ממחלת מפרקים שגורמת לקשיי תפקוד וכאב כרוני, ואני לוקחת משככי-כאבים באופן קבוע - לרוב קודאין (כל יום) ולפעמים, בימים קשים יותר, טרמדקס או מורפין. רציתי לשאול על ניסיונכם האישי עם המערכת הרפואית. האם אתם מכירים מומחי כאב שלא מניחים מראש שלאדם בן 30 אין זכות לאיכות-חיים, כי הוא עומד להתמכר בכל רגע לתרופות שהוא לוקח ואפילו לא מתרגל אליהן פיזית? הרופא שלי בקופ"ח מסרב לקחת אותי ברצינות ופשוט צוחק, הרוקח מרצה הרצאות מתישות ומיותרות על התמכרות, והבנתי שמחמירים את החוקים על מכירת קודאין ושבקרוב כבר לא אוכל לקנות קודיקל בלי מרשם - ואין סיכוי שאקבל מרשם לחמישה כדורי קודיקל ביום... לא כשהרופא משוכנע שעדיף לסבול מאשר לתפקד, ושהסבל, אם לא בוכים, איננו קיים ואיננו רציני. אני טיפה מיואשת. הקושי שבחיים עם כאב ומוגבלות מספיק; אם הייתי יכולה למצוא מומחה לכאב כרוני שלא מתייחס בצורה כזו לאנשים ש"לא נראים חולים", אולי היה קל יותר. נ.ב. אם אתם מכירים את המצב שאני מתארת, אני מזדהה אתכם. :) תודה!

שלום לך,אני מצטערת לשמוע שנתקלת בחוסר רגישות שכזה, עם זאת חשוב לזכור שאין להקיש מהתנהגותם של פרטים בודדים על הכלל או על המערכת כולה. נכון, אין ספק כי יש מקום לשיפור רב עוד בנושא המודעות והטיפול בכאב, מאידך לא ניתן להתעלם מהצעדים הענקים שנעשו כבר בכיוון הזה בשנים האחרונות, ובמרבית המקומות כיום הגישה שאת תיארת אינה מקובלת, ויותר ויותר רופאים מבינים את החשיבות במתן טיפול הולם לכאב, כולל מתן טיפול ע"י תרופות כמו מורפין אם צריך, ויותר רופאים חוששים פחות מלתת אותו בגין תופעות של התמכרות או דיכוי נשימה כפי שפעם היה. אולם, זהו תהליך, וככזה לוקח זמן, ותמיד יהיו אנשים אשר יתנגדו או לא יטמיעו את השינוי. מכיוון שיש כיום רופאי כאב, במירפאות כאב, בכל בתי החולים, המוסמכים לטפל בבעיות הללו, ובוודאי שהלך מחשבתם מכוון לטובת איכות חיי המטופל, וללא דעות קדומות או חשש לתת תרופות כאלו או אחרות, והשיקול היחיד במתן הטיפול הוא להקלת הכאב,הייתי מציעה לפנות לאחת המירפאות הללו לטיפול. בטוחני שתמצאי לך "מערכת בריאות" אחרת, מזו שנחשפת אליה עד עתה ושתארת לך שהינה. שתמצאי אוזן קשבת, אמון, שיתוף פעולה ועבודת צוות ובעיקר תיקווה לימים טובים יותר, שבת שלום, דניאלה.

היי אייר, כמו שכתבה דניאלה, יש היום יותר מרופא אחד (וגם יותר מעשרה...) שכבר מבין שצריך לטפל בכאב. ד"ר איתי גור אריה בתה"ש, ד"ר אייזנברג ברמב"ם, ד"ר ניב באיכילוב, ד"ר וטין ב"רעות" ו.... את מי שכחתי, יש עוד. תגידי איפה את גרה ובאיזו קופ"ח את, ואשמח להפנות אותך. אל תתייאשי, זו מן תקופה כזו שבה עד שכולם מתרגלים לכך שאת צריכה את התרופות - כולם מטיפים, ואחרי שמתרגלים - חלק מקבלים בהבנה וחלק מסתכלים בעיניים של "לא חבל, לא עדיף לך לנסות לנתמודד עם הכאב", אבל - מכיון שרוב האנשים שאומרים דברים כאלה לא מבינים כלום ממה שהם אומרים ובטח לא חוו כאב כזה, את צריכה פשוט ללמוד להתעלם מהם, לא לקחת קשה את מה שאומרים לך, ובעיקר - לא להתייאש ולהמשיך ללכת עם מה שאת חושבת ומה שאת מאמינה, כי זו הדרך היחידה האפשרית במצב הזה. בהצלחה אני

שלום רב לך אייר, לאחר שכתבתי לך הודעה ארוכה ומפורטת מאוד, הצלחתי בחכמה גם למחוק אותה אז לצערי כעת איאלץ לקצר במעט. קודם כל אציין שאני שמחה מאוד שהגעת לפורום הזה כי אני מרגישה שהאנשים פה יוכלו לעזור לך ולתרום מהידע שלהם והנסיון הרב. אוסיף רק לדברי החכמה שנאמרו כבר כי אין ספק שאם תגיעי לרופא שעבר התמחות בטיפול בכאב כמו ד"ר אייזנברג, יתייחסו לכאב שלך ברצינות הדרושה. זה נכון שכיום עדיין ישנם רופאים במערכת הרפואית שעוד מתייחסים לכאב כרוני רק כאל סיפטום ופוטרים את החולה בתשובה "את צריכה ללמוד לחיות עם זה". זה נכון שצריך למצוא דרכים להתמודד, כאשר לא ניתן לרפא, אך מצד שני, עם הרופא הנכון, ישנם דרכים לא מעטות להקל על האדם וזו המטרה העיקרית בטיפול בכאב כרוני - הבאת האדם למצב בו הוא יכול לתפקד. חשוב לדעת שגם כשאת מוצאת מומחה כאב אמיתי, לא בהכרח ימצאו את הטיפול המתאים לך או את שילוב הטיפולים המתאימים לך על הניסיון הראשון ועל כן, כשתגיעי למומחה, חשוב שתדעי שנידרשת לעיתים סבלנות רבה עד שמוצאים את ה"סוס המנצח" וזה שזה לוקח זמן, אינו אומר שהרופא אינו יודע מה הוא עושה. לא לכולם עוזרים אותם הטיפולים... את מוזמנת לשתף אותנו במה שיגידו לך במרפאת הכאב ונשמח לספר לך מה שאנו יודעים על הטיפולים שיציעו לך וכן הלאה. כמו כן, אני מציעה לך להיכנס לאתר העמותה למאבק בכאב כי יש שם חומר רב על כאב כרוני ועל התמודדות עם כאב כרוני וכן מחקרים עדכניים ועוד. כתובת האתר: www.fightingpain.co.il. תחת הקטגוריה "קישורים" את גם תמצאי קישור עם רשימה של מרפאות הכאב בארץ. הרבה הצלחה ותדעי שיש כאן אנשים טובים ויקרים שמבינים היטב את מה שעובר עלייך בשל העובדה שגם הם ואנוכני חיים עם כאבי תופת. בהצלחה רבה, מנדי