מפחדת מאוד שמא....

שלום לכול מי שקורא את זה... קודם כל אני מאוד מקווה ששלומכם טוב ושאתם שמחים ומאושרים! אז ככה, קוראים לי חן ואני בת 18.5 מאז שהחזה שלי החל לגדול שמתי לב שיש הבדל בגודל שלהם. האת אומרת- הם לא באותו גודל. בהתחלה ההבדל לא היה כל כך משמעותי וכמעט שלא שמתי לב לזה בעצמי. אבל מאז עברו 4 שנים בערך. תמיד אמרו לי שעד גיל 18 ההתפתחות תושלם והם יגיעו לאותו גודל. אבל עכשיו אני כבר בת 18.5 וההבדל בגודל כל כך גדול ואני ממש לא רואה אותם מגיעים לאותו גודל. מה זה? זה יישאר ככה? יש לזה סיבה? יש חשש לסרטן השד או שזה סתם ככה? בבקשה תענו מהר כי אני באמת באמת מודאגת. דרך אגב- איפה אפשר לעשות בדיקות לסרטן השד ואיך בדיוק בודקים את זה? עושים בדיקות דם או רק בדיקה חיצונית של מישוש וכו'? אשמח לקבל תגובות בהקדם כי זה גם פוגע בביטחוני העצמי וגם גורם לי לפחד ולדאגה מרובה. תודה מראש ויום טוב לכולם! חן.

חן יקרה, ההודעה שלך כל כך מבוהלת, שמא חששתי שאת רוצה לספר בהתחלה שלקית בסרטן השד, למרות שבגילך זה נדיר ביותר. אני מבינה את החרדה שלך, אבל בקריאה שניה ושלישית של הודעתך איכשהו נראה לי שיש חלק שיותר מציק לך: והוא המראה החיצוני, ומה ההסבר לו. אינני רופאה, אלא עובדת סוציאלית, ולכן אשאיר את התשובות הרפואיות לאלו שאמונים על כך. לגבי החרדה שלך והבטחון העצמי שמעורער עקב כך (כפי שאת מתארת), הייתי ממליצה לך, מעבר לבדיקות הרפואיות החשובות לא פחות, לחשוב על סיוע נפשי כלשהו, שיסייע לך להרים את הראש חזרה מעל המים, לחוש בטחון בעצמך ובגופך, ויותר מהכל, לחוש יותר שלווה ורגועה. מאחלת לך רק טוב, שלך, טלי

תודה רבה על התשובה שכתבת לי. את בהחלט צודקת שמאוד מטריד אותי המראה החיצוני. באופן כללי תמיד כולם אומרים לי שאני מהממת אבל אני לא חושבת ככה על עצמי. תמיד רוצה להראות כמו.... בזמן האחרון ירדתי בערך 15 קילו כתוצאה מחוסר תאבון. זה התחיל כשהתאשפזתי לפני כמעט שנה בבית החולים יהודה אברבנאל. אז ככה שמין הסתם את מבינה שיש לך עסק עם מישהי קצת לא בסדר... אמרת שאת עובדת סוציאלית.... אז אולי אפשר לשאול אותך שאלה שלא קשורה בכלל לפורום? אני מקווה שתוכלי לענות לי על זה. אבא שלי העיף אותי מהבית ביום העצמאות. אני שונאת אותו מאז שאני זוכרת את עצמי. אמא שלי גרה בארה"ב וכבר 11 שנה לא ראיתי אותה. אין לי עכשיו לאן ללכת. אני תלמידת יב' ואני לומדת בפנימייה אז בינתיים זה לא ממש נורא אבל עוד חודש אני מסיימת את הלימודים שלי ואין לי לאן ללכת. אפילו קרובי משפחה שלי הם נבלות ואני שונאת את כולם. על משפחה אומנת או מאמצת אני לא חושבת בכלל כי עם כל הבעיות שלי והדיכאון שלי אף אחד לא ירצה לקבל אותי ואני גם חושבת שזה לא ממש יוסיף לי לבריאות הנפשית אלא רק יגרום לי ליותר לחצים ופחדים. חשבתי לפנות לעובדת סוציאלית אבל אין לי למי בדיוק. אני רוצה לדעת רק אם יש סיכוי שמשרד הרווחה יוכל לעזור לי עם דירת חדר פשוטה וקצת כסף כי אין לי כלום. מקווה שלא העקתי עלייך עם השאלה שלי. ושוב תודה שהרגעת אותי עם התשובה שלך. שיהיה לך יום טוב. חן.

את יכולה להרגע, אין קשר בין גודל לא שווה של השדיים לבין סרטן השד. כדאי לך ללכת להתייעץ עם פלסטיקאי , תיקון כירורגי יכול להרים מחדש את הבטחון, אך בכל מקרה זה לא קשור לסרטן השד.

קודם כל תודה רבה על התשובה המהירה והמרגיעה. עכשיו נשאלת השאלה מה הכוונה תיקון כירורגי.... כאילו, מה עושים בזה? אני לא רוצה להזריק סיליקון.... הקטע הוא שאני גם מעדיפה להקטין את הגדול ולא להגדיל את הקטן. אז מה בדיוק עושים עם זה?

שלום לך חן, אסימטריה בין השדיים היא תופעה שכיחה מאוד (כמו גם אסימטריה בין איברים זוגיים אחרים כמו ידיים, רגליים, עיניים ועוד). לפעמים ההבדל הוא גדול מאוד, ואז בניתוח פלסטי אפשר להגדיל צד אחד או להקטין את השני, אבל בדרך כלל ההבדלים אינם גדולים ולא ממש שמים לב (אחרים, זאת אומרת). נכון שתמיד אומרים שההתפתחות מסתיימית בגיל 18, אבל זה בממוצע - יש לא מעט נשים צעירות שהגוף שלהן ממשיך להשתנות עד גיל 22 ויותר, כך שעדיין יכול להיות שבעוד כמה שנים הצד הקטן יותר "ישיג" את הצד השני. בעיקרון אסימטריה כזאת של גיל ההתבגרות אינה מהווה סימן מחשיד לסרטן השד, אבל בכל מקרה כדאי לגשת להיבדק בדיקה ידנית אצל כירורג או רופא/ת נשים. באחת הקישוריות של אחת מתשע יש רשימת מרכזים בהם אפשר לעבור בדיקה לפי אזור מגורים.