מפוחדת עד מוות

דיון מתוך פורום  סרטן השד

13/05/2004 | 19:38 | מאת: דורית

ביקורת שיגרתית- ממוגרפיה. לא הייתה לי שום סיבה לחשוש. והנה אחרי הממוגרפיה, אולטרסאונד וביופסיה כדי להבטיח שמה שחשב הרופא (שהכל בסדר) אכן כך. שבועיים ימים המתנתי. הבשורה ה"מרה" הגיעה לפני יומיים. ישנן הסתיידויות מספר בשניהם. אני מפוחדת וממש איני מתפקדת. האם יתכן שיכרתו את שניהם? איך ממשיכים לחיות? עולמי חרב לחלוטין.

13/05/2004 | 20:48 | מאת: רותי

דורית יקרה, הסתידויות הן דבר טבעי ונורמלי לחלוטין, הן אינן גידול סרטני ובודאי שאינן סיבה לכרות את השדיים. אם זה כל מה שמצאו, הרי הרופא שחשב שהכל בסדר - צדק. את יכולה להרגע, ולהמשיך לחיות כקודם.

13/05/2004 | 21:25 | מאת: ליאור

דורית יקרה, הפחד טבעי ומובן. לפני 3 ח' אף אני הייתי במצבך, אם כי אצלי דובר על הסתיידויות בשד אחד בלבד.ממה שכתבת אני מבינה כי טרם קיבלת תשובה של הביופסיה. אני מקווה בשבילך שהתוצאות תהיינה תקינות. לי אמרו שב85% מהמקרים ההסתידויות הן שפירות .זאת אומרת שברוב המכריע של המקרים אזעקת הממוגרפיה היא שקרית . מקווה איתך לתוצאות טובות.

13/05/2004 | 22:40 | מאת: דורית

הביופסיה הראתה שאין זה שפיר, לכן השאלה אם מספר מוקדים סרטניים ברמה 1-2 מצדיקה כריתה.

13/05/2004 | 22:44 | מאת: דורית

הביופסיה הראתה שההסתיידויות אינן טובות אלא סרטניות ברמה 1-2. האם מספר מוקדים סרטניים ברמה זו בהכרח מובילות לכריתה?

13/05/2004 | 23:00 | מאת: סיגל

דורית שלום, כדאי שתתייעצי עם כירורג/אונקולוג טוב . רק הם ידעו לייעץ לך באמת. הרבה בריאות, סיגל

13/05/2004 | 23:49 | מאת: טלי וינברגר

דורית יקרה, אני לא אתייחס לחלק הרפואי, כי אינני רופאה. אני רוצה להתייחס אלייך, ולפחד האיום שאת חווה. לא סתם ככל הנראה כתבת "מפוחדת עד מוות". הסרטן, ככל מחלה ממאירה או קשה אחרת, מעורר בכולנו את הפחדים הגדולים ביותר. את כל הפחדים בעירבוביה אחת. דרך אחת, לנסות להתמודד עם הפחדים הללו היא להשיג מידע. בדיוק כמו שעשית כאן, וחלק מהבנות כאן שיתפו אותך בידע שהן יודעות או חוו בעצמן. דרך נוספת היא לשתף, לדבר על הפחד, לא לטאטא מתחת לשטיח. גם בשביל המטרה הזו אנחנו כאן. את מוזמנת לשוב ולכתוב, לספר מה את חווה ומה עובר עליך, וכמובן לעדכן אותנו לגבי מה הרופאים שלך אמרו... שלך, טלי

14/05/2004 | 11:06 | מאת: רותי

דורית, אני זוכרת את ההרגשה כשנודע לי שהביופסיה, בניגוד לצפוי, אינה שפירה, אלא מדובר בגידול ממאיר. גם אני הרגשתי שחרב עלי עולמי, וכנראה שאי אפשר להרגיש אחרת. אבל די מהר, צריך לאסוף כוחות ולהתחיל לתפקד בכל הקשור בהתמודדות עם המחלה: להבין בפני מה אנחנו עומדות ואיך ננהל את ההתמודדות עם האיומים שניצבים בפנינו. ומסתבר שיש חיים גם אחרי הסרטן, ואף חיים טובים וארוכים. חשוב שתדעי שאת לא לבד בסיפור הזה, הרבה מאיתנו כאן בפורום חוו את זה, וישמחו לעזור לך. ממה שכתבת כאן, אני מבינה שכנראה לא מדובר בהסתידויות, אלא בגידולים רב-מוקדיים בשני השדיים. האם אכן לזה התכוונת ? והאם תוכלי להסביר למה הרופא שלך חשב שהכל בסדר ? נראה לי שבכל מקרה חשוב שתתיעצי כמה שיותר מהר גם עם כירורג וגם עם אונקולוג כדי להבין מה האפשרויות הטיפוליות העומדות בפנייך.

מנהל פורום סרטן השד