חרדה מפני הלא נודע

אני אמורה להתחיל טיפול כמוטרפי מונע בעוד ימים ספורים. כיצד מתגברים על החרדה? איך מתמודדים עם חשיפת המחלה בפני מי שאינם קרובים? חברים לעבודה וכו' .

ליאור, במוקדם או מאוחר שמועות מגיעות לסובבים אותך, ולעתים הן מסולפות. אין מה להסתיר, את לא בחרת את המחלה ולצערינו סרטן השד נפוץ מאוד. כיום כבר לא מכנים את הסרטן כ"המחלה" והנטייה היא לא להסתיר. פעם רופאים היו מסתירים מפני חולים. כיום, כשאחוזי ההחלמה עולים וישנם פתרונות רפואיים למיגור הסרטן, מניעה ו/או הקלה, כבר קוראים לסרטן בשמו. עצתי לך היא לא להסתיר. ככל שתקדימי לספר, כך חרושת השמועות לא תתפתח ולא תעמדי בפני אנשים ותשאלי את עצמך "יודעים או לא יודעים". אם את מספיק פתוחה וחופשייה לדבר על הנושא - ספרי וזה רק יקל עליך. כל אוזן קשבת מתקבלת בברכה, מניסיוני. אם אינך מרגישה צורך לשתף כל אחד, יידעי את מי שצריך וזה כבר יגיע לאחרים. אנשים יכבדו את רצונך לדבר או לא. במקרה שלי, השמועה פשטה מיד וכל מי שפגשתי וידע, חיכה שאני אהיה הראשונה לדבר. ברגע שעלה הנושא, השיחה קלחה והן אני והן האנשים - הרגשנו חופשיות לדבר על כל הפרטים שהסכמתי לנדב. היי חזקה ופעלי לפי תחושותיך ורצונותיך. הרבה בריאות, אפרת

מנסיון ליאור, זה עובר ומתמודדים עם זה. מהרגע הראשון לא הסתרתי מאף אחד שום דבר. לדעתי חבל להשקיע אנרגיות בלהסתיר, צריך את האנרגיות האלו להתמודדות עם הטיפולים והמחלה עצמה (ותאמיני לי , השד לא כל כך נורא כמו שזה נשמע) ואחרון, את מירב הכוחות מצליחים לשאוב דוקא מהסביבה שלרב כל כך משתדלת וכל כך עוזרת ותומכת. אנחנו צריכים אותם (לעיתים אף יותר מהקרובים יותר). להם ולנו הרבה יותר קל כשאין סודות. וכי למה בכלל שיהיו?פשענו?גנבנו משהו???? הטיפולים לא קלים, הדרך ארוכה, אבל היא עוברת ואפשר לעבור אותה בהצלחה!!!!! העיקר לא להכניס את עצמך למרה שחורה. זה לא מועיל מאומה, להיפך. בהצלחה גילי

מצטרפת למה שאפרת וגילי כתבו, אני גם עשיתי את זה עם הרבה הומור, גם מקברי שהקל עלי ועל הסביבה את הדיבור בנושא. בכל אופן הרבה יותר קל ובריא כשהנושא ידוע ומדובר ולא צריך ל"בזבז" כוחות על הסתרות עלי והצליחי , תוך כמה חודשים זה יהיה מאחוריך