מפחדת
דיון מתוך פורום סרטן השד
מזמן לא כתבתי ולא עידכנתי ...רציתי ליחיות ולהנות אבל..... עברתי שני כימו ביום חמישי הקרוב יש לי את השלישי. הכל היה בסדר עד שהשבוע התחיל כאב גרון נוראי וחום...חשבתי שזה יעבור אבל זה לא ומחר אלך לבית חולים ...אני נורא נורא פוחדת?? האם הסרטן התפשט?? השבוע עשיתי אולטראסאונד של כבד טחול לבלב כיס מרה כליות ובכל תקין - האם אפשר להתעודד מזה?? אני כל כך פוחדת ושוב חזרתי לנקודת הפתיחה עם החרדות. מה יהיה?? האם אני אצא מזה?? לילה טוב מירב
בס"ד שלום לך גם אני עברתי דברים כמוך. מי שפוחד- יקרא קריאת שמע ישראל. אבל נתקלתי במשפט חזק" מי שפוחד מכולם אינו פוחד מאחד ומי שפוחד מאחד ( הקב"ה) לא פוחד מאף אחד. אנו צריכים להבין שהכל מהקב"ה. היי חזקה. רק בממוסגר אומר לך. שאני לאחר הטיפול הכימי , למחרת יצאתי לעבוד. היי חזקה.
החום וכאבי הגרון מעידים שזה לא התפשטות של הסרטן , אלא ככל הנראה התקררות. עלייך לזכור שמערכת החיסון חלשה בגלל הטיפולים וכל וירוס עלול לגרום לחום. זה יעבור.בודאי שתוצאות הבדיקות מעודדות. תמשיכי לשמוח.
מירב בוקר טוב ! כמו שרנה כתבה לך מערכת החיסון שלנו רגישה מדי פעם גם אני הרגשתי שחליתי כאבי גרון חולשה תחושה של שפעת . אבל זה עובר צריכים להזהר מכיון שכדוריות הלבנות יורדות בשבוע הבא בודאי יעלו. תהיה חזקה , מחשבות חיוביות זה קשה אבל לא בלתי אפשרי . שיעבור במהירות והרבה בריאות.
מירב שלום, עשית את כל הבדיקות והכל יצא תקין, אז בוודאי שזה מעודד. כאב גרון וחום בזמן טיפולים כימוטרפיים הם לא סימנים לסרטן שהתפשט. אני מאוד ממליצה לך לשוחח עם האונקולוג שלך ולספר לו על כאב הגרון והחום. אני לא מומחית, אבל האם יתכן שזו אולי תופעת לוואי לכימו? וגם אם לא, גם אם זה וירוס או חידק, האונקולוג צריך לדעת על כך ולטפל בך. מכיוון שאנחנו מכירות אישית, אני מרשה לעצמי לתת לך עצה נוספת: את זוכרת, בתחילת הדרך יעצתי לך להפסיק לאסוף מידע ולהתחיל לפעול. אז עכשיו הייתי מיעצת לך להיפך: אם קורה לך משהו גופני שמפחיד אותך, קודם כל תבררי מה קורה לך ולמה - הכי מומלץ עם הרופא שמטפל בך, או עם רופאי הפורום, או עם נשים שעברו את זה ויכולות לעזור לך מנסיונן. אני מבטיחה לך שברגע שיהיה לך מידע, רמת החרדה שלך תרד פלאים. ובשביל התמיכה הרגשית אנחנו תמיד כאן, וגם הקו החם. אז תרגישי טוב ותתעודדי - כולנו עברנו את זה, וגם את תעברי. שלך, תמי
היי תמי כל כך רציתי להתקשר אלייך ואיבדתי את המספר אז אם יש לך את שלי - תתקשרי המון תודה על התמיכה לאורך כל הדרך ובעיקר ברגעי משבר באהבה מירב
מירב יקרה, לא אתייחס לחלק הרפואי, כיון שאינני מתמצאת בו, ונראה כי יתר הבנות הנפלאות כאן כבר דאגו לך, כתבו, הרגיעו ושיתפו. אני אתייחס דווקא לפחד שביטאת היטב בהודעתך. אותו פחד המכרסם בקרב רבות בשלבי הטיפולים השונים וכמו כן גם לאחר ההחלמה. הסרטן תופס כל אחת בשלבים שונים של החיים, אבל איכשהו זה תמיד "באמצע"...כנראה זה תמיד יהיה בזמן הכי לא נכון, במקום הלא נכון. ואולי זה בכלל כי זו המחלה הלא נכונה... החרדה פן המחלה תחזור, ונצטרך לשוב אל שדה הקרב קיימת ומחשית, אצל חלק בצורה גלויה יותר ואצל חלק אחר בצורה סמויה ושקטה יותר. חלק מההתמודדות עם הפחד היא ראשית להמשיך ולבדוק מבחינה רפואית, אך לא חשוב מכך הוא לתת לפחדים את המקום הראוי להם, לא להתעלם מהם. כדאי לדבר על הפחד, לחשוף אותו, לשתף בו. אנחנו כאן בדיוק למטרה הזו. מאחלת לך רק טוב, שלך, טלי
מנהל פורום סרטן השד
