שלום לכולם. אני רוצה להציג את עצמי.

שלום לכולם, שמי טלי וינברגר ואני עובדת סוציאלית בהכשרתי. מזה מספר שנים אני עובדת בתחום הייעוץ והתמיכה המקוונת בפורומים שונים באינטרנט. מי שמעוניין לדעת עליי יותר, יוכל לקרוא אודותיי בפירוט אודות היועצים בפורום. אני מצטרפת אל הפורום שלכם היום כנציגה של עמותת "אחת מתשע" בנושא התמיכה הנפשית. הסרטן הוא החלק המאחד את כולם בפורום זה, אך מעבר לו כל אחד ואחת שונים, בעלי התנהגויות ותגובות אחרות. אני מזמינה אתכם בדרככם הייחודית לכתוב בפורום, ולא רק שאלות רפואיות, אלא גם למצוא בפורום בית חם שבו אפשר לספר, לשתף, להתייעץ, לבכות ולצחוק גם יחד, וכמובן גם להגיב לאחרים ולזכות לתמיכה ואמפטיה בתגובותיהם של האחרים בהודעותיכם. "ולפעמים הזמן בוחן אותנו מניח לרגלינו מכשולים אף לנו יש את הכוחות שלנו נראה לו שאנחנו יכולים, לראות את הכאב ולהביט לו בעיניים להיצמד אל החיים חזק לא לוותר להאמין בכל הלב שיהיה עוד טוב ושלמרות הכל אנחנו נתגבר" (לראות את הכאב/מילים: יוסי גיספן) שלכם, טלי

גם את עברת את החוויה "המלבבת" הזו?

שלום לך, לא, לא חליתי בסרטן השד, אבל עברתי תהליך אישי עם קרובת משפחה (שקרובה גם נפשית) שחלתה בסרטן השד, ועברה ניתוח, טיפולים וכל מה שמסביב. דרך התהליך הכואב הזה, למדתי להכיר את המחלה ואת השפעתה על החולה ועל סביבתה. אני כאן לא בתפקיד של מורה, המלמדת על הסרטן. את זה אתם יודעים טוב ממני, וכל אחד מכיר את עצמו הכי טוב שיש. אני כאן כדי להיות איתכם, לתמוך, ולמעשה יחד איתכם ליצור כאן בית חם לכולנו, בית של תמיכה הדדית ושיתוף. מה דעתך להתחיל ולספר על עצמך קצת? שלך, טלי

בס"ד שלום לך טלי מאחלת לך הצלחה. דבורה

שיהיה לכולנו בהצלחה.... ואשמח אם תוכלי לספר קצת על עצמך, מה דעתך? תודה שוב. שלך, טלי

שלום טלי! אני מבינה שאת מעוניינת ליזום דיון בצד הרגשי. אכן זהו חלל שקיים בפורום. בדיוק בשבוע שעבר הרהרתי לעצמי שכל פניה לפורום בהקשר נפשי נענית בתשובה לקונית המסתיימת במספר הטלפון שלהקו החם. מכיוון שנראה לי קשה להתחיל סתם כך דיון שכזה, הייתי מציעה לך לעלעל בפניות של הבנות, לבחור לך הודעות או תגובות להודעות, ולהשתמש בזה כנקודת מוצא. אני מאחלת לך הצלחה

מלומדת יקרה, תודה על הברכות. כמוך גם אני ואנשי "אחת מתשע" חושבים שקיים חלל מסוים בתמיכה הריגשית בפורום, ועל כן אני כאן. אני עברתי על הודעות מן העבר, אך בעיני נכון להתחיל מהרגע שכולם כאן מכירים אותי, ויודעים על קיומי. בתחושה שלי (וזו תחושה בלבד) לא נעים לי "להידחף" להודעות ישנות, ואני אשמח אם מי ששאל/ה בעבר או ביקש/ה תמיכה כלשהי, ולא קיבל/ה, יעלה/תעלה את הבעיה כעת שוב. אולי אני טועה בתחושתי. מה דעתך? שלך, טלי

טלי שלום! אין שום ספק שבמחלה שחלינו הנפש זקוקה להרגעה וטוב שאת איתנו. בהצלחה !!

חיה יקרה, תודה על הברכות. אני שמחה להיות בחברתכם, ןמקווה שביחד נוכל לענות על הצורך הכל כך מובן וחשוב בתמיכה. שלך, טלי

שלום לך טלי שמי יפעת אני סטודנטית לרפואה באוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע. שבוע שעבר התבקשתי להכין הרצאה על ההשפעות הפסיכולוגיות של סרטן השד. אשמח אם תוכלי לעזור לי ולסטודנטים שלומדים איתי להבין יותר את השפעותיה של מחלה הזו תודה מראש

בס"ד שלום לך יפעת סליחה שאני מתערבת בדבר . יש לי עצה קטנה. נכנסים למחלקת אונקולוגיה. פוגשים אנשים בשטח. כך תוכלי ללמוד את הנושא בצורה הטובה ביותר. היתה לי תקופה שלא עבדתי עקב הטיפולים. (חזרתי למספר שעות קטן ללא תמורה ואז הודיע לי המנהל שאסור לי לשהות במקום העבודה-מכה קשה נוספת. במקום לומר לי להדפיס כרטיס אמר לי שאסור לי לשהת במקום העבודה). ואז קיבלתי טלפון עם אני רוצה להתנדב. כן, כך פשוט. קיבלתי שמות של אנשים והלכתי להתנדב בבית רפואה באיזור מגורי. הגעתי בכל פעם לשתי נשים ופשוט שוחחתי איתם. הלכתי על מנת לחזק ובעצמי קיבלתי כוחות להתחזק. מאחלת לך הצלחה. דבורה