היום נפילה

היום אניבנפילה מהמחלה מהטיפולים מהילדים מהבעל מהסביבה ומעצמי מחשבות אובדניות נמאס מהכל !!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אני לא מכירה את הסיפור שלך, אבל ברור לי שאת זקוקה לעזרה. כל הנשים שמקבלות טיפולים כימיים קשים חוות ימים איומים ריגשית. השאלה היא רק של דרגה וכן של התמיכה הסביבתית. אז מותר לך להרגיש נורא בדיכי, זה טיבעי. עם זאת, הקלי על עצמך בכל מה שיכול להקל עליך. חשוב שתדברי עם מישהו קרוב על הרגשתך וחשוב שתיידעי גם את האונקולוג המטפל בך. מאד יתכן שטיפול תרופתי נוגד דיכאון בשילוב עם שיחות עם איש מקצוע יקלו עליך משמעותית. פני לעזרה!!!

שלום רב, אנו מבינות את ההרגשות שעוברות עלייך, ולכן עמותת אחת מתשע מפעילה את הקו החם - קו תמיכה על ידי נשים שעברו את המחלה והחלימו. אנו מזמינות אותך להתקשר לטלפון - 1-800-363-400 ולשוחח . בנוסף העמותה מקימה קבוצות תמיכה ונשמח אם תתקשרי אלינו. אנו לרשותך בכל עת. בברכה, צוות אחת מתשע

שלום לך אלמונית להיכנס לפורום ולכתוב משפט אחד כל כך קשה מצריך סיבה רצינית. כנראה שהיה לך יום קשה במיוחד. אז בואי נפרק את המשפט שכתבת לגורמים. את מודעת שהנפילה שלך מתייחסת ל"היום" כלומר אתמול. אני מקווה שהיום את מרגישה יותר טוב. לטיפולים יש תופעות לוואי קשות וזה חלק מהתהליך שאת עוברת. ילדים ובעל זה דבר מעצבן גם את מי שאינו חולה.... J אני מתאר לעצמי שהם "מעצבנים" מתוך אהבה ורצון לעזור. מחשבות אובדניות נראה לי יותר זעקה לעזרה, תקשיבו לי, קשה לי. נמאס מהכל עד שארגיש יותר טוב. אז קחי נשימה עמוקה ותחזרי לעצמך. שיהיה לך חג שמח ונעים עד כמה שאפשר ותצאי מהטיפולים והמחלה מחוזקת ועם כוחות חדשים להמשיך בחיים ..... עם בעל וילדים מעצבנים...אני בטוח שגם הם מחכים לזה. ספוזניק יוסי

היי כל שנאמר אולי לא יעודד אותך, אבל כלנו עברנו שלבים כאלה. והנה אנחנו היום חיות וצוחקות. אולי באמת שתפני לטיפול. אין שום סיבה שתסבלי. יש כדורים נגד דיכאון, ואני שמעתי על נשים שלקחו וזה עזר להן. המון בריאות וסבלנות רונית

שלום לך, לצערי רק היום קראתי את דבריך, שנכתבו במהלך החג. אני לא יודעת איפה את נמצאת היום, איך את מרגישה, אם בכלל תקראי את דבריי...ובעיקר במה אוכל לעזור לך. איך בכמה משפטים אפשר להושיט לך יד ?! העייפות שאת מתארת מהמלחמה הזאת על החיים, כל כך מובנת על רקע ההתמודדות שלך היום, בכל חזית אפשרית. עם המחלה, עם הילדים עם הבעל.כל כך הרבה אנשים סביבך עם כל כך הרבה צרכים, דעות ודרישות. למי צריך להענות קודם? לדרישות הרופאים ממך שרוצים שתעשי הכל למען בריאותך? לדרישות הילדים שרוצים אמא בריאה ומתפקדת? לבעל שרוצה לצידו אישה ? וזה רק מעט מתוך הדברים שציינת שאני מניחה שקיימים בחייך. הרצון הכי טבעי זה להתכנס פנימה, לעזוב הכל ולנוח. אין פתרונות קסם במצב הזה, מאיפה לוקחים את הכוחות וממשיכים הלאה. איך בתוך העייפות הזאת מוצאים את הכוח לקום ולהתחיל עוד יום ועוד יום. דרך אחת שאני מכירה, ושלעיתים קרובות גם עוזרת זה הדיבור. לא לעשות כלום מלבד לדבר עם מישהו/מישהי שייהיו קשובים לצרכים שלך בלבד. לרצונות שלך, לעייפות שלך, לייאוש שלך, להתלבטויות שלך. אולי זה יכול להיות מישהו מהסביבה הקרובה שלך, משפחה, חברות. אולי זה להעזר במישהי מהפורום, אולי מישהי בעמותה יכולה לעזור, אולי עזרה מקצועית. שיהיה לך מקום שיהיה רק שלך ובו תרגישי נוח לדבר על עצמך. לשפוך את הלב, לא להישאר לבד עם הדברים. זה נכון מה שכותבים לך כולם, זה תקופה, זה יום וזה גם עובר. אבל לעבור את זה לבד, זה קשה. אני מזמינה אותך לתת לאחרים את האפשרות לעזור לך ולטפל בך. אנחנו כאן בשבילך, רק צריך למצוא את הדרך שהיא נכונה לך. אם את רוצה לחשוב על הדרך, תוכלי להתקשר לקו החם או אליי ישרות לעמותה. נועה גואטה רכזת תמיכה 6021717-03 שלוחה 226