ושוב עולה הבחילה רק מעצם המחשבה

דיון מתוך פורום  סרטן השד

30/03/2004 | 08:00 | מאת: גרב בר

היום הגיע תורו של השלישי משישה. התעוררתי בבוקר עם בחילה פסיכולוגית. למה לי לרוץ מוקדם בבוקר? ככל שאגיע מאוחר יותר ייטב - יהיה קרוב יותר לשנת הלילה. קמתי בשבע, פיניתי את הכלים הנקיים מהמדיח, ייבשתי כביסה. אני נערכת אליהם כמו למלחמה: אוגרת מזון, מבשלת ומקפיאה - שלא יחסר דבר לבעלי - סלע קיומי - כשאני מוטלת במיטה מדלגת בין ערוצי הטלוויזיה והנמנום. הפעם הילד יהיה כאן ל"רגילה". זה יחייב אותי לשמור פאסון - לקום בבוקר, להתלבש, להתאפר, לשים פיאה. אף אחד לא רוצה לראות את אמא שלו מגולחת ראש בחלוק מגבת. אתמול בערב עוד צעדתי עם חברתי 50 דקות של הליכה נמרצת בפארק. היום יירו בי התותחים. אלי. אלי. שיבוא כבר סוף מאי.

30/03/2004 | 08:06 | מאת: יונית

את גדולה. אישה עם חוש הומור בריא לאללה. תמשיכי להיות אופטימית, אני מקווה שאת כן, הסוף מתקרב, ואין מה להגיד, התקופה קשה,אבל בסוף ה דרך מחכים לך החיים בשלמותם. תעדכני איך עבר. אגב, אני באופן קבוע עברתי את הטיפול בסביבות 18:00 בערב הייתי מגיעה הביתה בסביבות 20:00 ונגמר היום.

30/03/2004 | 08:15 | מאת: אילה גל

אני כל כך מבינה על מה שאת מתארת, כל הניתוחים, הכאבים, הבדיקות הם כאין וכאפס לעומת הכימוטרפיה המזעזעת, אני מבטיחה לך זה יגמר, תתמקדי בדרכים להקלה תעשי דברים שאת אוהבת, מותר לך לוותר לעצמך, אל תקשי על עצמך, תנסי להנות ממה שניתן, אני מאחלת לך שיעבור מהר ובקלות ללא סבל, הרבה בריאות אילה

30/03/2004 | 09:10 | מאת: נילי

אני מניחה, שכאשר תקראי את ההודעה תהיי כבר לאחר הטיפול. בכל מקרה- בהצלחה! אני מקבלת כדור סיטרון כל 12 שעות במהלך ימי הבחילות וההקאות, ובעירוי גם. זה ממש עוזר. לי הפרמין לא הקל, אז יש אופציות אחרות. גם הקיטריל יעיל. באשר לבן ב"רגילה", ראשית חופשה נעימה ותהני מכל רגע. ללא בחילות הכל נראה אחרת ולא לחשוב על הכימיקלים...[מה זה לעומת...] באשר לראש המגולח, במקרה שלי גם לבעל [סלע קיומי] איני רוצה להחשף. לכן אני מסתובבת בבית עם טורבן [הם קיימים בשלל צבעים] או כובע סרוג או צעיף משי. זה הרבה יותר נוח לי מהפיאה, אותה אני שומרת לגיחות החוצה. הרבה בריאות!

30/03/2004 | 12:56 | מאת: מרפאה

30/03/2004 | 20:23 | מאת: חיה

לגרב בר שלום! קראתי את מה שכתבת ועברה בי צמרמורת ודמעה אין שום ספק שיום הטיפול הוא יום שיורים בך התותחים, אבל גם אנחנו מסוגלות לירות ואין שום ספק המחלה הזאת צריכה למות. ותזכירי שאנו ההורים רוצים תמיד לגונן על הגוזלים אבל הם חזקים מסוגלים להתמודד גם עם הקרחת אצלי בשלב מסוים בבית הסתובבתי בלי כיסוי בעדוד הילדים . תהי חזקה והרבה בריאות

30/03/2004 | 21:20 | מאת: גרב בר

הגעתי באיחור, מבוחלת כולי, האחיות הרחומות נמנעו מלנזוף בי על-כן הצעתי שאני עצמי ארוץ למעבדה עם מבחנת ספירת הדם. זה זירז את התהליך בדקות רבות. אצלנו גומרים לעבוד בשלוש... :) אח"כ נשכבתי על המיטה וספרתי את הטיפות. קיבלתי כדור סיוע מנמנם, בעל החזיר אותי הביתה ומייד נכנסתי למיטה לחמש שעות שיכחה והתעוררתי - למרבה הפלא ללא כל הרגשה רעה. זהו. עברתי למחצית השניה ויש לי למה לצפות: קניידאלך. כמה שאני אוהבת קניידאלך. שיהיה חג שמח וקל לכולנו.

31/03/2004 | 01:55 | מאת: דבורה

בס"ד כל הכבוד היי חזקה. אני למחרת הטיפול השלישי חזרתי לעבודה ל 8 שעות. חג פסח כשר ושמח והכי חשוב "עם לב שמח".

מנהל פורום סרטן השד