עכשיו השחלה?

אני בת 35 אחרי למפקטומי+מסטקטומי+רה-מסטקטומי (!) ולפני טיפול הורמונלי. עכשיו בבדיקה מצאו ממצא בשחלה והיום הרופא שראה אותי, היה נחרץ בקשר להוצאתה. אני מיואשת, פוחדת, כועסת ומרגישה כל כך לבד עם זה, במיוחד שלאלו שמסביבי זה לא נשמע כל כך נורא... חוץ מזה שמה שהכי מחזיק אותי בזמן הזה,זו הידיעה שאם ארצה, בתקווה,אוכל ללדת עוד ילד (יש לי שתי בנות). די...

דפנה, אפשר שלא לכעוס ? כמה אפשר להמשיך ולעבור, ולעבור בלי להתייאש בדרך. אני מניחה שהאנשים שסביבך , דואגים לך ואוהבים אותך, ובליבם חושבים העיקר שאת איתם ולכן לא תמיד מבינים, למה את "עושה עניין" מדברים אחרים. העיקר שאת בחיים. אבל את נמצאת במקום אחר, ובמקום הזה, מעבר לרצון לחיות יש גם את הרצון לאיכות חיים. איכות חיים ללא דאגות, בדיקות והתערבויות רפואיות. איכות חיים של בחורה בת 35 שרוצה לחיות ולהינות מהחיים כמו חברותיך ובנות גילך. אני מניחה שאחרי כל מה שעברת הציפייה היתה שהכל יחזור להיות אותו דבר. אבל לצערי, החיים השתנו. ועכשיו את ניצבת בפני משימה לא פשוטה של איך להמשיך את החיים, עם השינוי שחל בהם. אחת הדרכים שאני יכולה להציע לך זה לדבר עם נשים שעברו את אותן שלבים שאת עוברת כעת. ניתן לעשות זאת דרך הפורום, וגם את מוזמנת להתקשר אלינו לקו החם. עכשיו, עד 13:30, נמצאת על הקו מתנדבת צעירה בשם יעל, שעברה סיפור דומה לשלך, ואני בטוחה שתמצאו ביניכן שפה משותפת. ניתן כמובן להצטרף לקבוצות תמיכה שמתקיימות בעמותה. על תישארי עם זה לבד, את לא, כדאי ורצוי להיעזר ולעבור את זה. בהצלחה, נועה גואטה רכזת תמיכה עמותת אחת מתשע