הצד הנפשי

בנות חביבות אני מאד נודניקית וכל יום כותבת כאן ואתן נהדרות מתקשרות ומעודדות. הכל חדש לי ומבהיל. אתמול הייתי יותר מעודדת היום אני כל היום בוכה ובחרדה שיש לי סרטן בכל הגוף, מחשבות נוראיות על מוות שמחכה בפינה. איך חיים עם זה?? איך אפשר לעזור לנפש??? האם למישהי גם היו תנודות כאלה במצב הנפשי?? והתאבון....לא מסוגלת לאכול כלום והגוף כואב ואני חלשה ו....עוד לא התחלתי כלום... לא מצליחה להתגבר על הדיכאון, מה יכול לעזור????? אני מרגישה שאני הורסת את בעלי הנפלא ואין לי שליטה על זה... תודה מירב 097603161

מירב כל התגובות שלך הן לגיטימיות ביותר יש שינויים במצב הרוח ותחושה של פד תני לעצמך זמן אי אפשר להתגבר על זה תוך ימים ספורים הזמן יעשה זאת וכן העובדה שתהיי עסוקה בדברים אחרים את ובעלך צריכים להיותהמשענת האחד של השני מקווה שמצב הרוח שלך ישתפר וכשתירצי את יכולה להתקשר

מירבי, את לא נודניקית, ורק תמשיכי "לנדנד" . בשביל זה אנחנו כאן. לכולנו, לכל אחת ואחת שעברה את מה שאת עוברת עכשיו היו מה שאת מכנה תנודות במצב הנפשי (תנודות? מהפכות! הריסות!) בכי, ויאוש, וכעס, ופחד, ותוקפנות, ורגשות אשם, ורחמים עצמיים, ורצון להסתיר ורצון לספר, והתנתקות, ופעלתנות יתר, ושתקנות, ודברנות בלתי מרוסנת - הכל מכל, מכל גווני הרגשות האנושיים. זה נורמלי, זה קורה לכולן, וזה לא נמשך לנצח. תהיי עדינה עם עצמך, אל תנסי לפתור הכל מייד. מותר לך להתפרק לחתיכות, ואחר-כך לאסוף אותן לאט לאט. לא בא לך לאכול? אל תאכלי, אבל תשתי. התיאבון יחזור. נסי להיות בחברת אנשים שאוהבים אותך ושאינך צריכה להסתיר מהם דברים(כולל לא להתבייש להגיד "עכשיו תעזבו אותי במנוחה, לא בא לי לדבר איתכם"). הם יבינו. וגם בעלך. זה לא הזמן לרחם עליו. עכשיו את מרחמת על עצמך, ובצדק, ואני בטוחה שתופתעי לגלות כמה כוחות וכמה אהבה ותמיכה יש לו להעניק לך. אז לאט לאט. עוד מעט יהיה יותר טוב. תכתבי לי או צלצלי מתי שתרצי. שלך, תמי

מירב, הדרך היחידה לעזור לנפש היא הדרך בה את נוקטת היום - לשפוך לשפוך לשפוך את כל החרדות, הפחדים הכעסים והכאב החוצה. לא להשאיר אותם בתוכך. אין לצערי דרך לעקוף את הפחדים והחרדות התוקפים אותך אלו עולים אצל כל אישה המתמודדת עם סרטן השד. חשוב לי להגיד גם לך וגם לבעלך, שהפחדים לא יעלמו ותידרש משניכם הרבה עבודה ולמידה כיצד לחיות את החיים כיום לצד הפחדים. הסרטן העמיד אותך מול מראת המציאות, השבירות של החיים. ואת הגלגל הזה כבר אי אפשר להחזיר אחורה. ללמידה חשובה זו ניתן ורצוי להעזר באנשים סביבך, בנשים שעברו את אותה חוויה ויוכלות לספר לך מניסיונן כיצד הם חיות עם זה, ומתמודדות עם זה. אם זה במסגרת הפורום דרך התגובות החמות שקיבלת, אם זה בעזרת הקו החם, בשיחה עם המתנדבות. כמו כן ניתן לפנות לקבוצות תמיכה המתקיימות בעמותה או באיזור מגורייך. בתקווה שנוכל לעזור. נועה גואטה רכזת תמיכה עמותת אחת מתשע