אני בוחרת בחיים (טובים)

לכולן, היי חזרנו ממנהטן. היה כיף. בימים הראשונים במלון ישנתי וישנתי וישנתי, וגם עשיתי המון אמבטיות מפנקות, ואחר כך הוספתי קצת קניות, בעיקר מתנות לאלה שעזרו לי באינטנסיביות במהלך תשעת חודשי הטיפול. עכשו אני מתחילה להתאושש מאותם חודשים, וזה נהדר לחזור לחיים בלי לקום לטיפולים ועם העברת הסרטן ממעמד של המקום הראשון בסדר העדיפויות אל מעמד של אחד מתוך רשימה שלמה של דברים. אם יש דבר שאני רוצה לומר זה בעיקר: תחליטו לדבוק בחיים. זה מה שיש לנו. ההחלטה הזאת היא שגרמה לי לקבל באהבה את ההקאות, הכאבים, החולשה, הטרטורים של ההקרנות היומיומיות, הכוויות ועוד הניתוח של החלפת התותבות בתותבות קבועות שאני עתידה לעבור בפברואר. אולי העובדה שהסרטן אובחן אצלי בשלב כ"כ מאוחר, אבל עדיין לא מאוחר מדי (דרגה 3), היא שגרמה לי להילחם כאילו אין דבר אחר, אבל אני חושבת שראוי שכל אחת תילחם ככה על החיים שלה, ולא תחוס על השדיים שלה, ולא תיאחז בשיער שלה (הוא גדל, אני יכולה להבטיח לכן, ואצלי פתאום הוא התמלא, אולי בזכות הכיסוחים התכופים שעשיתי לו כשהוא התחיל לצמוח דליל ודקיק), ולא תהיה פסיבית כשידחו לה טיפול (למשל). כיף היה להיות בחו"ל, וכיף היה לחזור, וכיף להתעורר לבוקר שטוף שמש כמו שיש היום. המון בריאות ושמחה לכולנו ענת

ברוכה הבאה. נהיה בקשר.