בנות 50 פלוס מינוס, בבקשה

שלום לכולכן, אני בת 49, אובחנתי עם סרטן שד לפני כשנה, אני משתתפת בפורום ומתנדבת באגודת אחת מתשע, וקצת חסר לי דיבור עם נשים בגילי. אני כבר לא מתענינת בשאלות של פוריות והריון, אבל אני עדיין לא במצב של בית זקנים. אז אנא, נשים בוגרות, היכנסו לאינטרנט והתחילו לדבר. ביי, תמי

האם יש לך בן זוג קרוב ומעודד ? שיר המבטא את הכמיהה לקשר נכתב על ידי עלי מוהר : כשהייתי איתך – לא היית איתי, היתה רק תנועה מתנועעת. הרשית בחסדך לאהוב אותך, וכל חסד אחר – מנעת. ושום חסדים לא רציתי ממך, אבל באותה הדקה – הייתי זקוקה לידך על כתפי, בנגיעה אחת רכה. עברת ממש על ידי, והייתי כולי זעקה, אך אתה לא הנחת ידך על כתפי - לנגיעה אחת רכה. ואת זה אני לא שוכחת ,ועל זה אני לא סולחת, ועל זה לא אסלח לך לעולם. באיחולי המון חברויות, צחוקים ושמחה - זו הערובה לבריאות !

שלום אריק, תודה על השיר. לשאלתך, יש לי בן זוג אוהב ותומך, יש לי ילד, הורים בריאים, אחות, חברים טובים, ובסך הכל חיים לא רעים. הפנייה שלי לנשים בגילי באה מתוך הרושם שקיבלתי, שרוב המשתתפות בפורום הן נשים צעירות שחלו, ואשר (מלבד הסרטן, כמובן, זה משותף לכולנו) מתלבטות ועסוקות בנושאים נורמליים של נשים בגילן. ואני, מלבד הסרטן, כמובן, מתלבטת ועסוקה בנושאים אחרים, של נשים בגילי. הסרטן שינה אצלי דברים, כמו אצל כל מי שחלתה, והשינויים שהתחוללו אצל כולנו הם גם תלויי גיל (או "השלב " שלנו בחיים). ולכן אני חושבת שיכול להיות מענין, ומפרה ונעים לשוחח עם נשים כמוני. אני מאחלת רפואה שלמה לאשתך, תמי