בנות שימו לב לתוכן ההודעות !!!!!
דיון מתוך פורום סרטן השד
שלום לכלן בנות שימו לב מה תוכן ההודעות בדפים האחרונים, גרורות, גרורות, גרורות. אנו חיבות לעשות סוויץ בראש ולהוציא את העניין מראשנו. המון בריאות לכלנו רונית
לכל מי שגרה בסביבות ירושלים איכשהו אנחנו נגררות פעם ועוד פעם למחשבות הנוראיות האלה (גם אני לפעמים, אני מודה!). אולי נציע פה הצעות לפעילויות משותפות, פגישה בבית קפה או נסיעה ברכבת יחד לעזריאלי ופגישה עם בנות מהמרכז או משהו כזה. יש לי תינוקת בת שנה וחודשיים שבה מתמקדת כל האמהות שיש בי, ואם אני יכולה לחשוב על להשאיר אותה עם מישהו לכמה שעות, גם כל אחת ואחת מכן יכולה (אפילו בזמן כימותרפיה). אני אשמח להשתתף במשהו כזה. קדימה שמישהי תיטול על עצמה את זה. מצטערת שאני לא יכולה, יש לי תינוקת בת שנה וחודשיים שתובעת את רוב זמני הנותר מההקרנות... שמישהי תרים את הכפפה, נו! ענת
אני מציע שכל פעם שעולה בראשכן מחשבה "רעה" תקראו את השיר הנפלא הבא : שיר האומץ / ר. קיפלינג אם תחשוב כי תיפול ,כבר נפלת אם תחיה בלי היסוס וניצלת, אם תרצה לנצח ותאמר לא אוכל הן ברור שבחרת בקל שבקל. אם תאמר כי תאבד, הן תאבד בוודאי, כי כל איש בעולם התוסס והחי הרוצה להגיע לתרועת ניצחון לא יגיע אליה בלי תרועת הרצון. זהו חוק עולמים לנמשל ולמושל ופשוט הוא החוק ואיתן מברזל : החלט כי תוכל – רצונך אז מושל עליך יגן חוק איתן מברזל. מלחמות החיים לא תמיד מבקשות את האיש החזק וכתפיו הנוקשות, אם יתמיד, אז תמיד ינצח בכל רק אותו האדם החושב כי יכול.
שלום לך האם עדיף לך לדחוף את הראש לאדמה כבת יענה ולא לדעת מכלום? הרי ברור וידוע שלא כולן יוצאות מהסיפור של סרטן השד וגם לא כאלה שגילו את זה בגילוי מוקדם. זה רומן שמתחיל ולא יודעים מתי יגמר!אז צריך לחשוב גם על הגרוע מכל ולהתכונן לזה נפשית. שיהיה המון בריאות וימצאו כבר תרופה למחלה הנוראית הזו שכל אחד מ-3 אנשים חולה בסרטן בכלל.
דורין, שלום לך להתכונן לגרוע מכל? להתכונן למוות? בשביל מה? כולנו הרי נגיע יום אחד לבית הקברות, אני מתכוונת להגיע לשם כמה שיותר מאוחר, וכל מחשבה על "חיי הנצח" שלי שם ממש לא תועיל לי לאחר את הגעתי לשם. בכל מקרה, לדעתי, זה בזבוז זמן לחשוב על זה ו"להתכונן" לזה. עדיף לצאת לטיול, להקשיב למוזיקה, להיות עם אנשים אהובים, לאכול טוב ועוד (אני לא רוצה לגלוש כאן...). חס וחלילה אני לא אומרת להזניח את עצמך, לא לבדוק ולא לטפל, אלא להקדיש לזה את האנרגיה המספיקה לזה, ובשאר לעשות חיים. תיהני, תשמחי ותהיי בריאה עד 90 (לי זה מספיק) ענת