איך אפשר לחיות ?

דיון מתוך פורום  סרטן השד

02/11/2003 | 15:17 | מאת: מיואשת

הי חברה, איך אפשר לחיות אחרי הבראה מסרטן השד ? אני חיה בפחד תמידי, כל היום מחפשת גושים וגרורות ( וגם מוצאת !!!!! כנראה שחלקם דמיוניים כי הם עוברים כשאני מצליחה להתרכז במשהו אחר) אבל חלק מהכאבים בצלעות למשל לא עוברים !!!!!!!!!!! עשיתי מיפוי עצמות לפני 4 חודשים והכל היה בסדר, הרי אי אפשר כל היום לעשות בדיקות, להיות רגועה יומיים ולהמשיך עם הדמיונות והפחדים. מה עושים ???????????

02/11/2003 | 15:24 | מאת: צוות אחת מתשע

שלום רב, אנו מבינות את דאגתך. עמותת אחת מתשע מפעילה קו חם - קו תמיכה המופעל על ידי מתנדבות שעברו את המחלה, ומקבלות הכשרה . אנו מזמינות אותך להתקשר לטלפון 400-363-800-1 בימי א-ה 10.30-13.30 16.00 -19.00 ובנסוף יום ג' 19.00-21.00 נשמח לעמוד לרשותך. בברכה, צוות אחת מתשע

02/11/2003 | 20:15 | מאת: רונית א

היי כלנו חיות עם הפחד. הוא בראשינו כל הזמן. גם אני מחפשת סימנים כל הזמן, כאבים ביד, ברגל, בגב, סחרחורות. אני פשוט משתדלת להיות עסוקה כל הזמן, מתחילה לעשות דברים שלא היה לי זמן לעשות, התעמלות, קריאת ספרים, חוגים, טיולים. העיקר לא לחשוב. ולהתפלל. אבל מכאן ועד יאוש הדרך רחוקה, גם כשחליתי לא היתי מיואשת, אני אופטימית ומקווה לטוב. המון בריאות רונית

03/11/2003 | 08:28 | מאת: אריק

אני סבור שהרבה מאוד נשים היו רוצות להיות במצבך - לחפש כל היום את המחלה שכעת איננה בגופך ! ממה את בעצם מיואשת - הרי את מתפקדת כבריאה לכל דבר, ויכולה לעשות כל מה שעולה על רוחך. תנסי להימנע מכל מה שידוע כמסרטן (עישון, בשר אדום ועוד) ותנסי למצות את חייך ככל שניתן. כל אדם יודע שהוא ימות פעם, ובכל זאת אף אחד מאיתנו לא מאמין בכך, אחרת לא היינו מבצעים תוכניות לטווח ארוך... אין הרי אדם בתבל (כולל כל הרופאים) שיודע מתי הוא יעבור אל העולם הבא (יש האומרים : העולם הטוב). יש פתגם נחמד : "אנחנו עושים תכנונים ואלוהים צוחק". אז תתחילי לצחוק, לבלות וליהנות ככל שניתן, ותרחיקי מעליך את כל המחשבות הרעות.

03/11/2003 | 08:56 | מאת: מיואשת

אני לא יודעת מאיפה האופטימיות המדהימה שלך, הלואי והייתי יכולה לקבל ממנה חתיכה קטנה, בכל אופן תודה על נסיונות העידוד

03/11/2003 | 22:30 | מאת: ענת

לך שאני מבקשת לא לכנות את עצמה "מיואשת" (כי כבר הכינוי הזה כשלעצמו מפיל אותך...) היי אני מבינה כל כך את הפחד המתמיד, אני מאמינה שכולנו נחשפות אליו מתישהו, וזה יישמע לך שחוק, אבל הפחד נכנס אם נותנים לו להיכנס, וגם אם ברגעי חולשה מתמסרים לפחד, כדאי להתעשת אחר כך ולגרש אותו, לפני שמתמכרים אליו. זמן קצר אחרי שאובחנתי קיבלתי מחברה שלי ספר "חוכמה משולחן המטבח" (כותרת משנה: סיפורים שמרפאים) שכתבה ד"ר רחל נעמי רמן, שהיא אונקולוגית יהודייה-אמריקאית. הספר מספר על הישרדות ועל עמידות ושמחה, וסובב סביב מחלת הסרטן. הספר יצא בהוצאת מודן ב-1998. מומלץ! חיזקי ואימצי, ותהיי בריאה ענת

04/11/2003 | 01:09 | מאת: אילה

את לא כל כך מיואשת כפי שכינית עצמך אחרת לא היית פונה ומבקשת עידוד. כשחליתי חשבתי מה חשוב לי, נסיעות הרפתקאות? התשובה שנתתי לי היתה שמה שחשוב לי זה המשפחה העבודה היום יום ומזה אני רוצה להנות. היום אני בריאה כן כך אני רואה את עצמי ואם חלילה יגיע משהו אחר אז אתמודד. אני מסרבת לחיות את הפחד שלפעמים מנסה להתגנב ונותנת לו מקום מאוד מצומצם. אני מאחלת לך שתמצאי בעצמך את הדרך הנעימה המתאימה לך להמשיך את חייך אילה

מנהל פורום סרטן השד