כרונותרפיה וחשיבותה

שלום לכלן, הקצב הסירקדיאני של גופנו: השעון הפנימי שלנו אינו פועל עפ"י מחזוריות של 24 שעות. מחקרים מראים שהנורמה היא 24.18 שעות. יש אנשים הידועים כינשופי לילה (בעלי שעון ביולוגי של יותר מ-24 שעות) , ויש אחרים הידועים כמשקימי קום (בעלי שעון ביולוגי של פחות מ-24 שעות. רובנו נופלים באמצע בין שתי קטגוריות אלה. השעונים הביולוגיים שלנו מפקחים על מספר רב תהליכים בגופנו. להלן רשימה מאוד חלקית, המתבססת על מה שידוע לנו עד כה: שעות הערב המוקדמות: במצב נורמלי, זה הזמן בו טמפרטורת הגוף שלנו מתחילה לצנוח בהדרגה, כבר 4-5 שעות לפני השינה. כשעה או שעתיים לפני השינה הטמפרטורה צונחת די בחדות. בזמן צניחתה בלוטת האיצטרובל מייצרת בקצב גובר מלטונין כדי להכין אותנו לשינה. דברים נוספים שקורים הם: 1. הקיבה מתחילה ליצר יותר חומצה, עובדה היכולה לגרום להחריף מצבים של אולקוס. 2. לחץ הדם מתחיל לרדת. 3. כמות השתן מגיעה לשיאה בערך בשעה 6:00 בערב. 4. סף הכאב שלנו מגיע לנקודת שפל שלו בערך בשעה 9:00. שעות הערב המאוחרות: 1. רגישות לאלרגנים מתגברת. 2. רמות האינטרלוקין 1 - אחד מהווסתים של מערכת החיסון, עולות 3. הסיכון של שטפי דם עולה. 4. תאי לימפוציטים מסוג T מגיעים לכמות שיא בערך בשעה 1:00 לפנות בוקר. 5. בערך שעה 1:00 בלילה היא השעה בה קיימת ההסתברות הגדולה ביותר שנשים הרות תקבלנה צירי לידה. 6. רמות הורמון הגדילה HGH מגיעות לשיאן בערך ב-2:00 לפנות בוקר. 7. רמות ההורמון האנטי-דלקתי קורטיזול יורדות לשפל. שעות הבוקר המוקדמות: 1. כשקרני השמש מגיעות לעינינו נשלח מסר ממוחנו לבלוטת האיצטרובל להנמיך את כמות יצור המלטונין, וזה עוזר לגופנו להתעורר משינה. 2. טמפ' הגוף מתחילה לעלות (למעט אצל ינשופי הלילה. אצלם זה קורה כשעה אח"כ). 3. רמות האינסולין הן בשפל, ורמות ההורמון קורטיזול מתחילות לעלות. 4. הדופק ולחץ הדם עולים. זו גם אחת הסיבות שהתקפי לב ודומי לב רבים קורים בשעות בוקר אלו. 5. השעה הכי סבירה מבחינה סטטיסטית לתחילת המחזור אצל נשים היא 6:00 בבוקר. 6. סמפטומים של קדחת השחת מגיעים לשיא בערך ב-7:00 בבוקר. 7. תאי לימפוציטים מסוג T הם בשפל בזמן זה של הבוקר. צהריים: 1. פעילות תאי NATURAL KILLER מתגברת. 2. רמות ההמוגלובין בדם מגיעות לשיא. 3. שכיחות מיגרנות עולה. 4. הסכנה של STROKE כתוצאה מקריש דם מגיעה לשיאה. אחה"צ: 1. טמפ' הגוף מתחילה שוב להתקרר. 2. בערך ב-3:00 פעולת הנשימה הופכת להכי קלה יחסית. 3. הרפלקסים שלנו הם בשיאם. 4. אנו נמצאים בשיא כוחנו. 5. בערך ב-4:00 טמפ' הגוף היא בשיאה. טוב, אז עכשיו רובכן, ובצדק (אלה שהמשיכו בקריאה עד לנקודה זו) שואלות, איך כל זה בדיוק מתקשר לנושא בו עוסק הפורום. עם עוד טיפה של סבלנות התמונה תתבהר. למרות שהמחקרים בתחום מתרבים, יש עדיין מעט מדי התענינות לישם ידע זה בתחום הרפואה. הדאגה העיקרית היא איך לטפל בסימפטומים וכמעט לחלוטין מתי לטפל. האימפליקציות של ניצול וישום ידע זה לצורך תיזמון של ניתוחים, טיפולים הורמונליים, צריכת תרופות ותוספי מזון יכולות להיות מאוד משמעותיות. לצערנו רופאים כמעט לחלוטין אינם לומדים את נושא הכרונוביולוגיה. לפני 10 שנים התפרסם מחקר שהצביע על כך כי ניתוחים שבוצעו לצורך הסרת סרטן בשד ואשר תוזמנו לפי מחזור הווסת של המנותחות , הגדילו את סכויי ההשרדות של נשים אלה. לנשים אשר הניתוח שלהן התבצע בין הימים 3-12 למחזורן סכויי ההשרדות למשך 10 שנים עמדו על %54. סכויי ההישרדות ל-10 שנים של נשים בהן התבצע הניתוח בכול הימים האחרים למעט הנ"ל היו %84. אם כן אם מתחילים מהיום הראשון לקבלת המחזור, הרי שהזמן הכי גרוע לעבור ניתוח הוא בין הימים ה3-20 למחזור. בשתי קבוצות של נשים עם סרטן השחלות נמצא כי הצליחו להוריד ב-%50 פשוט באמצעות שנוי בזמן הטיפולים, את עוצמת ומספר תופעות הלוואי מהטיפולים (כמו נזק לעצבים ולכליות, שטפי דם, נשירת שיער). שנוי והתאמת זמן הטיפולים הכימותרפיים בחולי סרטן המעי הגס, שפרו את התגובה לטיפול פי 3 והאריכו את זמן שרידותם הממוצע ב-%50. (CANCER 85; (1-2: 2534-40. בקבוצה אחרת של חולי סרטן המעי הגס נמצא כי כאשר הכימותרפיה ניתנה בזמן הנכון, היתה אפשרות להגדיל את המינון שכן גופם הגיב טוב יותר לרעלנות התרופות. תחום אחר בו תיזמון מתן התרופה הוא מאוד משמעותי הוא התחום בפסיכותרפי PSYCHOSOM MED 99: 6( 5)( 8-29) יש רופאים המתחילים לישם בשטח חלק ממידע זה בנושא כרונותרפיה, במיוחד בתחום של טיפול בסרטן. למרות זאת לרובם יש מעט, אם בכלל ידע בתחום זה בו ניתן לנצל באופן חשוב ומשמעותי את השעון הביולוגי שלנו

הייתי רוצה לדעת היכן ומתי פורסם המאמר על חשיבות התזמון הנכון לנתוח סרטן השד. גם אני נתקלתי במאמר בזמנו וכתבתי עליו בסיפרי "שביל הזהב לריפוי טבעי" אבל לא רשמתי את המקור למאמר. בתודה