שאלה לדר' ריזל

דר' ריזל היקרה שלום, היות ואת אוטוריטה בתחום ובנוסף אישיות מיוחדת במינה (כל מי שחושב/ת אחרת שיקפוץ), יש לי שאלה בעלת ניחוח קצת אחר אלייך: האם אדם החולה בסרטן (שד), יכול לחוש הטבה משמעותית במצבו ואף להרפא בסופו של דבר וכל זאת מתחושות של קירבה, אינטימיות, אמפתיה ותמיכה מהאדם שהוא אוהב וזקוק לו? כמובן, בנוסף לטיפולים הקונבציונאליים (כימו ושות')? * לתשובתך הכנה , אודה. תודה!

שלום לך, שלחתי את השאלה לד"ר ריזל וכשתוכל היא תענה על השאלה. מכיוון שהשאלה נוגעת מאוד לקשר גוף נפש, לא יכולתו להתאפק ולכן ברשותך גם אני אענה. הריפוי מושפע מהרבה מאוד דברים והדבר החשוב ביותר היא להמשיך בטיפולים שמציעה העולם הרפואי המבסס את הטיפולים אותם נותן על שנים ארוכות של מחקר. לגבי החלק של האמפתיה, חום ותמיכה קיימים מחקרים רבים מאוד שמראים כי אנשים שמצבם הנפשי טוב יותר, רמת החרדה נמוכה יותר ואנשים שזוכים לסביבה מכילה ואכפתית, מחלימים בצורה טובה יותר. מחקרים אף מראים כי לחץ משפיע מאוד על כל המערכת ולכן ללא ספק אדם אשר מגיע לטיפול ולניתוח עם רמת חרדה נמוכה יותר יעבור את הטיפולים ביותר קלות. הקשר בין גוף ונפש איננו השערה בלבד וקיימת עדות מחקרית נרחבת בנושא ולכן חשוב מאוד שהסביבה של האדם המתמודד עם הטיפולים תוכל לספק לו את צרכיו הרגשיים. כל זה נכון בתנאי שלא מוותרים על הטיפול הקונוונציואנלי וממשיכים לספק לאדם גם את המענה הרפואי לו זקוק. חג שמח, אנה

שלום לך ותודה על המחמאות אכן ניחוח אחר אבל אין לי תשובה. האם מצבו/מצבה של חולה יכול להשתפר יותר כאשר מקבל תמיכה מאהוביו בהשוואה לחולה אחר/אחרת עם אותה בעיה רפואית ואותו טיפול, אך ללא תמיכת אהוביו? לעניות דעתי, ואני מדגישה את "עניות" דעתי - יש לכך הפעה על איכות החיים, על הרצון להמשיך לחיות וכו'. בלי קשר לתשובה - אני מאחלת לכל אדם שיהיו לו אהובים תומכים מועדים לשמחה