אחותי
דיון מתוך פורום סרטן השד
אחותי עוברת עכשיו תקופה מאוד קשה של אבחנה. לפני שבועיים אובחן אצלה גוש סרטני בשלבים די מוקדמים. היא הולכת לעבור ניתוח ואפילו לא ברור אם היא צריכה לעבור טיפולים. אבל היא מרגישה שחרב עליה עולמה.מדברת איתנו מי יטפל בילידים שלה שהיא תמות. מה יהיה עם בעלה וכאלו. אנחנו מאוד בלחץ לא מהמחלה אלא דווקא מדרך התגובה שלה. האם לשתף עם זה פעולה או להגיד לה שתפסיק עם זה. זה ממש שנעמע שהיא מגיבה מאוד קשה. אנחנו ממש לא יודעים איך להתמודד
גם אני דיברתי ככה ואף אחד לא רצה לשמוע וזה כאב לי יותר מהמחלה הבדידות הזאת. אז תקשיבו לה כי זה מה שהיא צריכה כרגע בטח כשהכל עדין בערפל האבחוני תהיו שם בשבילה היא צריכה אתכם
שלום גלינה, מדברייך, עולה דאגתך הכנה לאחותך, וזה נוגע ללב, ומובן לאור המצב. אני בטוחה שקשה לך מאוד לשמוע ולהיות לצד אחותך בתקופה הזו. הרגשות, אותם את מתארת שחווה אחותך, הם מאוד טבעיים ותואמים את השלב בו היא נמצאת, שלב האיבחון, בו מתערבבים רגשות של הלם וזעזוע, בלבול גדול, פחד גדול, חוסר וודאות, וגם תחושה של "סוף העולם"... בדרך כלל, לאחר זמן מה, כאשר גם קצת יותר יודעים מה קורה, מתרגלים לאט לעובדת היות המחלה, וכשיש יותר מידע על אפשרויות וצפי הטיפולים, התחושות הקשות בדרך כלל מתמתנות לאיטן. ועד שזה קורה, פשוט להיות שם, בשבילה, ולאפשר ביטוי גם לרגשות הקשים, אותם היא חווה כעת. ניתן גם להציע לאחותך להיעזר ב"קו החם", ולשוחח עם מתנדבות שחלו והחלימו. בכל מקרה, כדאי לשים לב, ואם אין כל שינוי לטובה בהרגשה תוך מספר שבועות, רצוי לפנות ולקבל עזרה מאיש מקצוע. את מוזמנת, גלינה, לשתף אותנו בתחושותייך, וננסה לעזור, לתמוך בך, ולהקל עלייך, בהיותך לצד אחותך. בריאות ושימחה
מנהל פורום סרטן השד
