איך אתן מרגישות? מקווה שהשתפרתן

כמה ימים.

תודה על ההתענינות. מצבי לא טוב. אולי ..ואולי בטוח מכיוון שחברי מזה 3 שנים, היינו אמורים להינשא בעוד שבועיים, קיבל רגלים קרות- וברח לי. השבת היתה קשת אבל אני מתאוששת... תודה :)

שושנה היקרה, מאוד מצער לקרוא את דברייך אולם אולי עדיף שכך. אני התגרשתי 3 חודשים לפני גילוי המחלה. אב ילדיי לא תמך בי בכלום ומעולם לא פירגן לי גם כשהייתי חולה בדלקת גרון. לא התייחס לקשיים שלי ולא ידע תמיכה מהי למרות שהיה רופא. למרות כל הצער והכאב תנסי לראות את הצד היותר חיובי - אילו זה היה קורה במהלך החיים אולי הוא לא היה תומך בך והיית מבקשת להתגרש ממנו בשל ההרגשה הקשה.. אולי האירוע הזה חידד נקודות מסויימות, מי יודע. אני בטוחה שתמצאי בן זוג ראוי הרבה יותר ממנו. כי זו התנהגות של אדם נטול מוסר לטעמי. אני יכולה לספר לך שבדיוק הכרתי מישהו כשגיליתי את דבר מחלתי וכשהוא שמע שאני חולה הודיע לי שאינו מתכוון לעזוב אותי יותר. מאז אנחנו יחד. הוא אדם מאוד מיוחד, בעל תכונות אנושיות, עומק מוסרי, אדם שלא ינטוש ברגעי משבר. החיים מאוד מורכבים, אנחנו כנשים חוות המון קשיים במהלכם וזקוקות לתמיכה. האדון שעזב כנראה לא מבין שאולי יבוא יום וגם הוא יזדקק לתמיכה. ברור לחלוטין שהוא נבהל ולא חשב עד הסוף והוא ככל הנראה עשה טעות שעליה יצטער כל חייו גם אם יבקש להינשא לאחרת. אף אחד לא מוגן מקשיים והפניית עורף במיוחד לאלא שאנו סומכים עליהם היא דבר שאינו ראוי. התרכזי בעצמך, בבריאותך. היתר יבוא על מקומו בשלום מאליו. אני מאחלת לך שתימצאי בן זוג שראוי ומתאים לך במהרה בימינו. תסמכי על כל האיכויות שיש בך, את אדם ייחודי ומיוחד ואין לך תמורה. תחשבי על כך. רפואה שלמה שתהיה לך. ואם תרצי לשוחח השאירי המייל שלך. גילי 36 ואני אם לשני ילדים קטנים כך שאולי בגיל אנחנו קרובות..

היי שושנה, מסתבר שהנתון על "גברים נוטשים" נשים נשואות שחולות בסרטן השד ממש מבהיל כ60% . את ניטשת על ידי החבר-וברור שזו מכה קשה בכלל ובמצבך בפרט. אבל שושנה כמו שכתבו לך,עדיף עכשיו מאחר כך כשהחבילה מורכבת יותר. אני בטוחה שכל דלת שנסגרת בפנינו,דלת חדשה תפתח. בטוח שהחבר החדש יגיע,ויאהב אותך כפי שאת עכשיו. בבקשה אל תתני לסיטואציה הזו למשוך אותך למטה. האמיני שיש באופק מפרש לבן,גם כשהכל נראה אפור .שחור מסביב. החיים יפים ומחכים לך,זו רק אתחנתא של שנה מקסימום ואת חזרה על הסוס. מחבקת

שושנה שלום כמי שעובד מזה זמן מה עם בני זוג של חולות סרטן שד אני יכול להשתתף בכאבך על מה שקורה בקשר הזוגי. לצערי לפעמים גברים מרגישים כי ליווי של בת הזוג החולה קשה להם ושאינם יכולים לעמוד במשימה. איני יודע אם בכך מדובר אצל בן זוגך. אני משער שמה שעשה מהווה פגיעה באמון שלך בו. אם לדעתך ולפי הרגשתך והבנתך יש טעם בכך, אשמח לשוחח אתו. מניסיון של זוגות רבים, העמידה המשותפת מול המחלה יכולה לחזק ואף לבנות את הזוגיות. אפשר להגיע אלי דרך אחת מתשע ושוב אני מציע את עצמי לצורך שיחה אתו ואתכם.