תשובה

למה לא עונים לי????????????????

דלית היקרה, האם אתן בנות 23? מאוד מצער לשמוע אולם כאן באתר תוכלי לשמוע על נשים רבות שצלחו את המסע בהצלחה. צריך לשנס מותניים ולצאת לקרב. אני אם חד הורית לשני ילדים קטנים. צעירה גם כן. יותר מידי עזרה לא היתה לי אולם הקפדתי שכל הטיפול בילדים ייעשה על ידי ובביתי שלי. חשבתי שמן הראוי לשמור על יציבות בקרב הילדים גם בזמנים קשים. אני ממליצה על כך לכל מי שמסוגלת. זה עולה בקנה אחד עם טובתם. ילדיי נשארו בצהרונים עד לשעה 16 מידי יום. בשעות שבהם נעדרו מהבית ישנתי וישנתי המון. הקפדתי שילכו לישון מוקדם ובשעה קבועה כך היה לי קל יותר לשרוד את היום. התעוררה בעיה כאשר נאלצתי להתאשפז עקב דלקת ריאות. אז ילדיי היו אצל קרובי משפחה שטיפלו בהם במסירות אולם הם חשו בחסרוני והיה להם קשה. בשנייה שיכולתי להשתחרר מביה"ח עשיתי זאת. פעם בשבוע מגיע אליי עדיין מתנדב סטודנט מהאגודה למלחמה בסרטן שמשחק עם הילדים. בשבועיים האחרונים כבר הרבה יותר קל לי לתפקד ומחר יהיה היום הראשון בו לא ילכו לצהרון. הם יבואו הביתה ויזכו לאכול ארוחה חמה של בני אדם. לא מצאתי לנכון להדאיגם יתר על המידה. בני הבכור בן 9 הוא ילד נבון מאוד וכמובן שאל שאלות. סיפרתי את הכל אולם הקפדתי להעביר מסר שהקשיים הם זמניים ובכל פעם שעמדנו בפני קושי התרעתי מבעוד מועד תוך הקפדה על עיקרון הקושי הזמני. המון המון בריאות לאחותך ולך. היי שם למענה ולמען ילדיה. דמות מוכרת וקבועה לילדים היא בהחלט מבורכת בימים קשים..