שרשור חגיגי-חג שמח!!!!!!!!!

היי לכולן ובעיקר לבנות שכרגע עדיין בטיפולים, שנה שעברה בדיוק בזמן זה עדיין היתה לפני דרך ארוכה ולא פשוטה. ליל הסדר היה מאד קשה עבורי,פתאום כל ההגדה קבלה משמעיויות נוספות והעינים שלי נצצו מדמעות (ולא של שמחה ) במהלך הסדר. בנוסף בדיוק יום ההולדת שלי הוא בפסח-וזה כמובן היה מאד קשה לחגוג אותו- כל הזמן אמרתי לעצמי כמה אני מייחלת להיות כבר שנה אחרי,בסדר וביום הולדת של השנה. והנה אני כאן,9 חודשים אחרי הנתוח הגדול,ושנה אחרי הכימו. מרגישה מצויין,בשגרה מבורכת של עבודה,לימודים,עשייה משפחה וחברים. והמסע הזה שעברתי מרגיש כאלו היה מזמן...אבל כמובן שאני זוכרת היטב את כל התחושות והרגשות שחויתי -ולכן בנות יקרות מבינה ללבכן,ורוצה לחזק לעודד ולחבק אתכן-יש בהחלט מפרש לבן באופק,מאחלת לכולן-חג שמח,הרבה בריאות, עם הרבה אנרגיות של אור אדוה -וכן,ההודעה הזו מופיעה גם בפורם השכן ברשותכן...

לאדווה היקרה ולכל הבנות כאן. חג שמח לכולכן. גם אני בזמן הזה בשנה שעברה, הייתי בין הניתוח לבין ההקרנות. את הבשורה שיש לי סרטן שד קבלתי חגיגית ביום ההולדת שלי. ממש מתנה. די ריחמתי על עצמי בזמן הזה לפני שנה. את עריכת הסדר הלבישו עלי, למרות שממש לא בא לי, הבת שלי היתה באמצע הריון קשה - עם שמירת הריון - והיא היתה עם צורך חזק וקשה להיות עם אמא שלה (אני!), בעלי חולה כרוני, שמידי פעם מעשיר את החוויות הבין אישיות ביננו על ידי איבוד הכרה ובכך גורם לגיבוש משפחתי - כך שהמחלה (שלי) נפלה כאן ממש על הבן אדם הלא נכון ולא בזמן הנכון. היום, שנה אחרי, החיים נראים הרבה יותר יפים ורגועים. יש לי נכד חמוד, בעלי ממשיך לעשות לנו מידי פעם גיבוש משפחתי ואני נמצאת במסע מרתק אל עצמי. עובדת כבר חצי שנה על הנושא באופן מאוד אינטנסיבי. (הספר: "הסרטן כנקודת מפנה" היה מאוד מאלף עבורי). כתבתי זאת כדי להביא לתשומת הלב מצבים שבהם האשה החולה - מטופלת בחולים אחרים במשפחתה. יש גם כאלה נשים, לצערי, ואני בינהן. המון בריאות ואהבה ממני לכולכן כאן. נ.ב. מידע זה דבר רב ערך שיש לאסוף אותו מכל מקור ומכל פורום אך בפורום הזה, כאן, יש ערך מוסף: יש גם אחווה.