ביופסיה

בוקר טוב, אני בת 42 אמא ל-3 ילדים.מאחר וישנה היסטוריה משפחתית החלטתי לבצע ממוגרפיה בשנה שעברה.הממוגרפיה הראתה בעייה קטנה בשד ימין ובאולטרא סאונד שעשו לי ,לא גילו כלום.השנה הלכתי שוב לממוגרפיה ושוב אותה הערה-גוש מוצק בשד ימין.הלכתי שוב לאולטרא סאונד והפעם גילו גוש בגודל 0.8.היום יש לי ביופסיה ואני חרדה לגמרי.איך לא ראו את זה שנה שעברה,אולי זה משהו שפרץ וכל כך אלים שלא אובחן בפעם הראשונה.אני מבולבלת ולא מפסיקה לבכות.מצבי הנפשי מידרדר מרגע לרגע....מה עושים?האם היופסיה כואבת?כמה זמן מחכים לתשובה?איך עוברים את הימים האלה ??אנא עזרתכן. תודה, שגב

ממש מבינה את תחושתך, את פועלת בדרך הנכונה. הביופסיה היא כמו זריקה הפוכה, שואבים במזרק חומר מהשד בדרך כלל תחת הרדמה מקומית, כך שזה לא ממש כואב. נכון שזה מלחיץ אבל כל עוד אין לך תשובה מוסמכת על אופי הגוש, אין מה לעשות ואין סיבה ללחץ מיותר. תשובה מקבלים תוך מספר ימים, ועד אז, תפנקי את עצמך בפעולות שאת אוהבת, פגישה עם חברות סרטים, הצגות, מסאג' כל דבר שיעשה לך טוב ו"ינדדו מחשבותיך למחוזות אחרים" מאחלת לך רק טוה ובשורות טובות ani

את מקסימה-יש לי דמעות בעיניים מהתרגשות וגם מתגובתך אליי.תודה רבה לך.אני הולכת עכשיו לביופסיה ומקווה לטוב. תודה, שגב

.

.

אל תכי על חטא. את עושה את כל מה שאת יכולה, ו-0.8 זה קטן, יכול להיות ששנה שעברה פשוט לא ראו אותו. אני מחזיקה לך אצבעות שהתוצאות יהיו טובות...

שגב היקרה שלום, לצערי לא הספקתי לענות לך לפני שכתב שאת כבר הולכת לעשות את הבדיקה. אני מקווה שהבדיקה עברה בקלות וכולנו מחזיקות לך אצבעות לתוצאות מרגיעות. אני יודעת שגם ההמתנה לתשובה אינה קלה אולם חשוב לזכור כי מרבית הגושים המתגלים בשד הם גושים לא ממאירים ולכן לא מסוכנים. כולנו כאן איתך ובשבילך, אנה

תודה אישית ל-אני,נורית ולאנה.אתן מחממות את ליבי וטוב ומרגיש לי חם שאתן כאן לצידי מבינות ומרגיעות.הביופסיה עברה אך אני חייבת לציין שבמהלך הבדיקה לא הצלחתי להירגע.בכיתי ללא הפסקה.עכשיו כמה שעות אחרי עדיין הכאב ראש לא עובר לי.הלחץ שחוויתי ועדיין חווה לא מרפה.כן-אני מנסה לא לשקוע ועושה כל מיני דברים בבית ועם הילדים כדי שלא ירגישו שמשהו לא בסדר אבל עדיין זוהי התמודדות לא קלה. תודה רבה לכן.אעדכן בקרוב ומקווה שאעדכן דברים טובים. שגב

לשגב היקרה. עשית נכון וחכם. עשית מה שהיה צריך לעשות וכל הכבוד לך. הרבה נשים מתעלמות מהמצב ומתכחשות לו. יזמת בעצמך את הביקורת ולמרות התשובה המרגיעה- המשכת בברור ובבדיקות. בדיוק כך צריך לעשות. למרות הפחד, למרות החשש שאולי ימצאו - עדיף שימצאו מוקדם ותמיד יש הרבה יותר סיכויים שזו אזעקת שווא. אין פלא שלא שלחו אותך להמשך ברור. אם תסתכלי כתוב בטופס שבדיקת הממוגרפיה חייבת השלמה של בדיקת כירורג שד. לפעמים כתוב שעברת בדיקה כזאת כשזה לא נכון. לא ידעתי זאת בזמנו - אבל עכשיו אני יודעת שהאחריות על בריאותי היא עלי. אני זו שצריכה לודא שהרופא שצריך להשלים את הבדיקות יעשה אותן, שהבדיקות ששולחים אותי אליהן הן כל הבדיקות שצריך וכדי לדעת זאת הייתי צריכה לקרוא המון. וזה גם מה שאת צריכה לעשות. לא להילחץ! לא דחוף, לא מייד. יש זמן. אבל לא להזניח. לגבי בעלך. ייתכן ולמעשה די בטוח שבעלך לא הפנים עדיין את המצב. או אולי את היא זו שתמיד טפלת בו - את היא החזקה בבית ופתאום המצב מתהפך. אל דאגה. אחרי שתתעשתי - תמשיכי להיות חזקה אבל במקום לטפל באחרים התרכזי בלטפל בעצמך. בהצלחה חמודה.