מהיכן שאני היום.......

אחיותי היקרות המדהימות והמקסימות,,,,, לכבוד החדש של המודעות לסרטן השד ,החלטתי מכאן לקראת השנה החדשה,לכתוב לכן, לחזק אתכן, אחיותי,,,זו רק תקלה, זו לא המחלה,סוג של קצר חשמלי בראש,שבאיזשהיא נק' זמן, לא הצליח להעביר זרם לגוף,ואז פתאום באיזשהו מקום דווקא בשד ,"נובט "לו סוג של גידול לא רצוי ושאנו באמת לא יודעות איך מתמודדים איתו. אני למשל החלטתי לקרוא לגוש שלי (שישב בצד ימין)" אצבע אלוקים",אותה אצבע שניסתה לאותת לי, ולהגיד לי גברת," תרגעי", ואני לא רציתי" להרגע",כי הרי אף אחד לא יכול " להרגיע" אותי,אני יודעת הכל ,ואף אחד לא יכול להגיד לי מה לעשות, ואז יום אחד החליט, (מי שברא את העולם) ,פשוט לשים את אצבע האלוהים בתוך השד הימני שלי,והכריח אותי בדרך הקשה לקרוא פרק מהספר "החיים שניתנו במתנה"(את רק צריכה לבחור). כמותכן,ניחת עלי פטיש חמש טון על הראש,אבל התעשתתי מהר,והמשפט הראשון שיצא לי מהפה:אסור שהשגרה בבית תופר. וכך מצאתי את עצמי אשה בת 45 באמצע החיים שכבר גדלה את הילדים והניקה את כולם כשנתיים עד שלוש, עם "אצבע האלוקים שלי"בתוך אחד מאברי הערווה שלי.(שמשום מה החליט לבגוד בי). וכך מצאתי את עצמי מקבלת את הטיפולים,הראשון השני,ובתוך כל זאת מנסים לשמור על השגרה,שלפעמים יש בה עליות ומורדות(,אבל בסוף יש את העליה הכי גדולה.) כמובן שההקרנות לא פסחו על" אצבע האלוהים "שלי שמימלא הוסרה ביחד עם השד הימני שלי, ואפילו בנתיים לא חשבתי לשחזר,כשאני יוצאת החוצה אז תמיד הילדים שלי ,מזכירים לי את הסיליקון שלי(הם מאוד אוהבים לשחק איתו כי זה רך ונעים,אפילו הבעל שלי ואז אנחנו מתפוצצים מצחוק כי אחכ' באות הבדיחות,על חשבוני ,כמובן.) אחיותי רציתי להגיד לכם קודם כל שהשד הוא לא ככ' נורא, תלוי איך מסתכלים על זה,אין ספק שזה תהליך קשה מאוד, אבל בסוף מתגברים וחוזרים לחיים רגילים וכאן הנקודה שממנה בעצם רציתי ככ' לכתוב ולהעביר את התחושות שלי אליכן. אחיותייייי תתכוננו ,הרגע בסוף מגיע,בא לכם לפוצץ את העולם ולהראות לכולם ,שלמרות ה"קצר החשמלי" התגברתן, אל תדאגו ,השגרה מחכה בכל פינה(וזה מה שטוב)היא מחכה לנו(השגרה)עם חיבוק גדול של דב,ואומרת לכן היה שווה!!!!!!!!! השגרה הזו שניתנת לנו אחרי כל הייסורים האלה במתנה. היום אני שנתיים אחרי המחלה ,תודה לאל,אני חיה ונושמת, חזרתי לשגרת חיים רגילה,אני עובדת במקום מדהים, רגוע ולא צרחני ואני עושה את מה שהכי טוב לי, למדתי בדרכים מסוימות לאהוב את עצמי ורק את עצמי,מותר לי...............(מה שלא הרשתי לעצמי קודם,נתנו לי ולא לקחתי). מכאן אני רוצה לברך אתכם בברכת שנה טובה,החלמה מהירה ושהקב"ה ישמור עלכם כמו שהוא שמר עלי. שבת שלום, מיכל. ע

היי מיכל, כייף לקרוא את דברייך,מאחלת לך מעומק הלב,שתמשיכי להיות בריאה,מלאת חיים ואופטימית. ולכל הבנות שעדיין בדרך -באמת זה בסוף נגמר,והשגרה הברוכה תחזור בגדול!

מיכל היקרה שלום, תודה מקרב לב על דברים אלו. אני מקווה שנשים שיקראו את הדברים יקבלו כוח ותקווה ובזמן התמודדות לא פשוטה שהן עוברות הדברים שכתבת יהיו אור בקצה המנהרה. בתודה, אנה

את כל כך צודקת חיזקי ואמצי השגרה זה הדבר הכי טוב שקיים להיתחזק לבלות ולהנות מכל רגע בחיים

את כל כך צודקת חיזקי ואמצי השגרה זה הדבר הכי טוב שקיים להיתחזק לבלות ולהנות מכל רגע בחיים

מיכל, אני רק שבוע וחצי אחרי ניתוח כריתה מלאה, ומבלי לקרוא דבריך תחילה, אני מרגישה וחושבת בדיוק אותו הדבר. קודם כל הנפש הבריאה והחיים.