מבקשת תשובה מדר בן- דוד

דר שלום, אני כותבת כאן מדי פעם ( בת 45, לפני 3 שנים גוש של 10 מ"מ, טריפל נגטיב, ללא בלוטות, ללא מעורבות כלי דם) ללא הסטוריה משפחתית בכלל. עברתי כימו ( cmf )ו33 הקרנות.עקב חרדות נטלתי עד לפני חודשיים ציפרלקס. הכדור מעט היטיב עימי, אבל החלטתי להפסיק אותו כי היה לי תאבון מוגבר ממנו, וכעת אני נושאת בתוצאות של זה..... בכל אופן, אני כנראה לא עומדת בפחדים, והנה עברו חודשיים וחצי מאז שהאונקולוגית שלי בחיפה בדקה אותי, והכל בסדר, עברו שלושה חודשים מאז שעשיתי את כל הבדיקות דם האפשריות והכל תקין, וכל פעם שעוברים בערך 3 חודשים אני נכנסת למרה שחורה של: אני עומדת למות, הנה חוזר הגידול, נפוח לי פה , יש לי גבשושית פה, אני הולכת לישון עם זה וקמה עם זה בבוקר. אני מורה, אמא לשניים בוגרים( 25, 20) יש לי בעל מקסים, חיים מאושרים , בית נהדר אבל אני מרגישה שמשהו מתרחש לי בגוף והנה ..... זה חוזר. אני גם קוראת פה לאחרונה על הסוג של הגידול שלי: הטריפל נגטיב שהוא יותר אלים וזה מכניס אותי שוב לעניין.... כל דבר שקורה למשהי שהיה לה סרטןשד, אני משליכה עלי. אומנם אני מתפקדת מצויין, עובדת, "מטפלת" בבית ובבעל היטב, אמא במשרה מלאה אבל הפחדים גומרים אותי. המחלה הזו הקטלנית בתוכי וזה לא יאומן..... אני חייבת את תשובתך.... תודה.

טלי שלום ושבוע טוב. זאת התשובה השלישית שאני כותבת לך... השתיים הקודמות נעלמו ביד קשה בתהומות האינטרנט... טוב. את אישה בריאה לכל הדיעות. לפני שלוש שנים אובחנת בשלב I של סרטן השד, עם סיכויי ריפוי טובים מאד! גידול קטן, ללא בלוטות, כימוטרפיה וקרינה. כל מה שהיה צריך. הפחד, הוא המשתק את קול ההיגיון. ברור לך כי סיכויי החזרה נמוכים, אך בכל זאת את במצב פחד תמידי. נראה כי הציפרלקס עשה עבודה מצויינת, וכעת את ללא עזרתו וקיים קושי בלעדיו. טלי, את לא היחידה. יש הרבה נשים במצבך. אני חושבת כי אין מנוס אלא לחזור לשימוש באיזשהוא טיפול כדי להוריד את רמות הפחד שמקיף אותך. ייתכן כי חזרה למינון נמוך של ציפרלקס יהיה מספק. ולגבי המשקל , פשוט תשני את הדיאטה שלך ולכי להתעמל... יש כמובן גם תרופות אחרות נוגדות חרדה. הכי טוב יהיה להתייעץ עם פסיכולוג במכון האונקולוגי שלך, וגם עם האונקולוגית. צריך לשבת ולדבר איתך, לראות מה המרכיב העיקרי- חרדה או דיכאון או משהו אחר, ולפי זה להחליט על הטיפול. טלי, מה שברור זה, שאת אישה בריאה בגופך- וגם בנפשך. שנה טובה!!! מירב בן דוד

המון תודות!