איך ומתי מוגדר חולה סרטן כאדם שהבריא ?

נראה לי שאני לא מבינה כאן משהו, עברתי כריתת שד מלאה + כריתת 15 בלוטות רוב הגידול היה טרום סרטני, רק 2מ"מ פרצו וכל הבלוטות היו נקיות. כולל בדיקת MRI בשדיים. הרופאה אמרה שהיות והסרטן שהתפרץ היה מאד קטן ועכשיו הוא בחוץ, אני לא צריכה כימותרפיה, אבל כן ממליצה על טמוקסיפן. בשוטטות שלי בפורומים השונים הדנים בסרטן השד, מדברים כל הזמן על סיכויי החלמה כתוצאה מנטילת תרופות כגון טמוקסיפן ועוד סוגים. מתי חולה סרטן מוגדר כבריא שהחלים ממחלת הסרטן, האם העובדה שניקו לי את כל הסרטן בשד והבלוטות נקיות לא מעידה על כך שאני נקייה מסרטן ? בהתחלה חשבתי שמדובר על פקודה מהמוח שניתנה לתאים "להתקלקל" אבל הרופאים הסבירו לי שמדובר ב"קלקול" מקומי, ושאין קשר לפקודות מהמוח. אם זה כך, האם אני לא יכולה להגדיר את עצמי היום כבריאה ? כך לפחות אני מתייחסת לעצמי, עברתי תקופה לא כל כך נעימה אבל היא מאחורי- זו לפחות תקוותי או שקיים חשש שאולי איזה מיקרו-תא סרטני נדד למקום אחר שאיננו בלוטה ועדין לא ניתן לגלות אותו, או שאולי הגוף ממשיך לייצר תאים סרטניים ? איך ומתי מגדירים חולה סרטן כבריא ?

זיוה שלום ושבוע טוב. ההגדרה שלך את עצמך היא דבר נפרד מכל הגדרה רפואית. אין לך סרטן. היה ואיננו עוד. את בקבוצה שיש לה סיכון קטן ביותר לחזרת מחלה, וסיכויי ריפוי הקרובים ל- 100%. אני מסכימה איתך לגמרי, וכך גם אתייחס אלייך- את אישה בריאה. יש שיראו אותך כמישהי שבהגדרה יש לה סרטן שד, אך ברור כי זאת לא ממש האמת, זה נובע מהגדרות שמרניות מאד. את בריאה, והטעות היא מקומית בלבד. המשיכי עם הטמוקסיפן, הוא ניתן גם כטיפול משלים- אך גם למניעה של סרטן בשד השני! שבוע טוב, מירב בן דוד מירב בן דוד

תודה מירב אני עדיין לא התחלתי לקחת את הטמוקסיפן, סה"כ נפגשתי עם האונקולוגית לפני מספר שבועות, נותחתי בדיוק לפני חודשיים, לדעתי הצלחתי ל"צאת" מהשוק די מהר ומשתדלת לחזור לשגרה, במגבלות הכריתה והשחזור- אני משתדלת לא ל"התפרע" (אני הפראקטיבית) בכדי שלא אחזור לאשפוז עם תפרים פתוחים או נזק אחר. אני בשלב ההתלבטות האם לקחת טמוקסיפן או לא, הרופאה המליצה, אני חוששת, בגלל זה כל השאלות. ממה שקראתי בפורומים השונים, בפרוספקטים, וממה שהרופאה ציינה בפני זו תרופה בעלת תופעות לוואי המשבשות את איכות החיים ואפילו קצת מסוכנת- אמנם כולם מדברים על רמות סיכון נמוכות מאד אבל הן עדיין קיימות. כאשר אם אני בריאה (כמה שאפשר להיות בטוח ברפואה) אז למה לשבש איכות חיים ולהסתכן בסרטן רחם או בעיות קרדיווסקולריות וכד' גם אם הן נדירות. הרי הסטטיסטיקה טובה למחקרים לקבלת תמונה כללית ולשיווק, אבל ברמת הפרט זה כבר לא עובד, כי אם הפרט הוא האחד אזי עבורו מדובר ב 100%, גם כשהגניקולוג התקין לי את המירנה, שאלתי לגבי הסיכונים לסרטן והוא אמר שזה ממש נדיר, ואז כשהתברר שחליתי בסרטן הכירורגית ביקשה ממני להוציא מיד את המירנה (וכך עשיתי) כי אין לי צורך בתוספת אסטרוגנים בגוף, אולי אני המקרה הנדיר שחלה בגלל המירנה, זה קרה כשנתיים לאחר שהמירנה הותקנה אצלי, ואכן האונקולוגית חושבת שהסרטן שלי היה בן כשנה עד שנתיים, ברור לי שקשה לענות על השאלה אבל יש סיכוי שזו הסיבה. קשה לי להכניס את עצמי מראש למצב שעלול לשבש לי את איכות החיים ואולי גם את הבריאות. ממה שקראתי בפורומים השונים נתקלתי בתשובה של רופאה שציינה שהסיכויים לסרטן רחם כתוצאה מטמוקסיפן הם 4%, במקביל מצאתי שהסיכויים לחזרת המחלה (כשאין גרורות) 4% ושהטמוקסיפן מוריד את הסיכויים ל 2%. מכאן שמדובר בסיכויים דומים. מה לגבי שיבוש המאזן ההורמונלי בעקבות השימוש בתרופה ? הרי לאדם רגיל הרצוי הוא שיהיה במצב הורמונלי מאוזן וכאן מראש נכנסים למצב שמצד אחד ימנע מתאי סרטן היפוטטיים להמשיך להתפתח ומצד שני למצב די וודאי של חוסר איזון הורמונלי בנוסף ממה שקראתי אני מבינה שנותנים את הטמוקסיפן לא יותר מחמש שנים, כי מעבר לכך הוכח שהתרופה גורמת נזק וכן שהיא גם לא יעילה, הגוף מסתגל ועל כן במקרים מסויימים נותנים תרופה אחרת כהמשך לטיפול המונע או שמפסיקים לגמרי את הטיפול ו"מכריזים" על האדם כבריא יתכן שחלק מהבעיה שלי בלקחת את התרופה מעבר לתופעות הלוואי, היא שברגע שאקח תרופה באופן סדיר למשך 5 שנים זה יזכיר לי כל יום ויתן לי את התחושה שאני חולה, ואולי גם ארגיש חולה (חולשה, כאבי שרירים, גלי חום, מצבי רוח וכו') אני חושבת על עצמי היום כבריאה (ואני שמחה שהסכמת איתי) ורוצה לחיות כמו בריאה, אני לא רגילה להשתמש בתרופות, רופא המשפחה בכלל לא הכיר אותי וגם אני לא הכרתי אותי לפני הסרטן, הגילוי היה בזכות שהוא לא הכיר אותי, כי יום אחד הופעתי והוא החליט ל"התלבש" עלי ושלח אותי לסדרת בדיקות, רק בגלל שפתאום הופעתי. ואם אקח טמוקסיפן אני מבינה שאצטרך להסתובב עם תיק תרופות שתפקידן ל"תקן" את מה שהטמוקסיפן עלול "לקלקל", קשה לי לקבל את זה, הרי אם אני בריאה ואכנס למעקבים צפופים מן הסתם אם יקרה משהו אגלה בזמן ולפחות לא אשבש את מהלך חיי עד אז, ואולי לא יקרה כלום ואז סתם שיבשתי ואולי אף הזקתי לעצמי מה דעתך ? תודה מראש ושנה טובה ובריאה זיוה

שאלתך היתה מצוינת מאחר ואני נמצאת באותו מצב זאת השאלה שהיצגתי בביקור האחרון את הרופאה שלי וכמו שד"ר בן דוד אמרה כך נאמר לי אנחנו נמשיך להינות לחיות ולהיות אופטימיות