מה הסטטיסטיקה של גברים נוטשים לאחר מחלה?

חליתי לפני 8 חודשים ועתה נמצאת לפני הקרנות. בהתחלה בעלי עמד לצידי ותמך, היה שותף. אנחנו נשואים 18 שנה. היחסים מעולם לא היו אידאליים. הרבה כעס ומטענים. בעלי אבא גרוע ביותר לילדים. בחודשיים האחרונים בעלי למעשה נטש אותי למרות שפיזית חי בבית. טוען שזה לא קשור למחלה. כיוון שכל הזמן אנחנו עוסקות בסטטיסטיקה, האם למישהו ידוע כמה זוגות מתגרשים אחרי המחלה? למה זה גורם אצל הגבר? הוא לא מוכן לפנות לייעוץ. אמי מרגישה מושפלת ופגועה. למישהי יש עיצה ????????????????????????????

איריס היקרה שלום, אכן גם את וגם בעלך צודקים ובאמת נשים רבות המתמודדות עם המחלה עוסקות בסטטיסטיקה ושואלות על אחוזי ההחלמה. הסיבה שזה מעסיק נשים רבות כל כך קשורה לניסיון לאחוז בקרקע בטוחה יותר ולחזות את העתיד באמצעות ניסיון העבר. כל אישה ששואלת מה היה עם האחרות מנסה להבין מה יהיה איתה והאם היא גם תחלים. תמיד אחוזי החלמה טובים מעודדים מאוד ונמוכים מתסכלים ומפחידים. גם במקרה של הזוגיות שלך, את מנסה לברר באמצעות הסטטיסטיקה מה יהיה עתיד הקשר. אולם שום סטטיסטיקה לא יכולה באמת לחזות מה יהיה עתיד הזוגיות שלכם. באופן כללי, תקופת המחלה מעורר דברים רבים מקשר הזוגי. לעתים הזוגות מתקרבים בעקבות המשבר ולעתים המחלה מעוררת קונפליקטים ישנים אצל שני הצדדים ואנשים מתרחקים זה מזה ומתקשים לגשר על הפערים. אולם לרוב הזוגיות משתנה בעקבות המשבר. את טוענת שדפוס התמודדות של בעלך מוכר לך וגם אצלך כמו אצל נשים רבות אחרות המחלה הציבה מראה לקשר שלכם. את מתבוננת במראה זו ורואה דברים קשים, מפחידים ומתסכלים. אולם ישנם דרכים להקל על מצוקה זו גם אם בעלך לא מוכן ללכת לייעוץ. הדרך לקבל את העזרה לה את זקוקה היא ללכת לטיפול בעצמך. בהמשך כמובן אפשר יהיה לשקול האם וכיצד ניתן גם להכניס את בעלך לטיפול זה. חשוב שתזכרי כי לך יש עדיין את הכח והשליטה ולמרות שכרגע נראה שהוא לא מבין או לא תומך עדיין אפשר להוביל שינוי ולעזור לך בהתמודדות שלך. באם תרצי תוכלי לפנות לעמותת "אחת מתשע" ולברר אפשרויות של תמיכה העומדות לרשותך בטל 036021717. אני בהחלט מציעה לך לא לוותר ולנסות לדאוג שתקבלי את התמיכה לה את זקוקה. בברכה, אנה

יקירתי כל כך מבינה את תחושותיך מה משנה הסטטיסטיקה, את הכי חשובה כרגע. תתרכזי בהחלמתך ובטיפול בעצמך, את הכי חשובה כרגע גם לעצמך וגם לילדיך. חשוב שתעברי את התקופה הקשה ומפרספקטיבה של הזמן תראי דברים אחרת בקשר להתמודדותם של גברים עם מחלות בנות זוגם אפשר לכתוב אנציקלופדיה שלמה גברים חלשים מאוד מבחינת תמיכה רגשית לסובבים אותם, בנוסף גם מפחדים מ"המחלה" והכי פשוט מבחינתם להתעלם ממנה ומהחולים בה. אני יכולה לאמר שזכיתי לתמיכה רבה מבני משפחתי בתקופה שקבלתי טיפולים אינטנסיביים. זכורה התקופה שבה קיבלתי טיפולים כימוטרפיים והיתי זקוקה לליויי, וכשבן זוגי היה איתי תמיד היה עסוק בטלפון או בהצצה כל חמש דקות בשעון ובכמות הנוזלים באינפוזיה כדי לראות "מתי כבר נהיה בחוץ" והיום שנתיים אחרי.... אסור להזכיר בכלל שהייתי חולה, התקופה ההיא "נמחקה מהזיכרון" מבחינתו אני מבחינתי , הבנתי שרק אני דואגת לעצמי לא מצפה ל"טובות" מאיש וחיה את חיי כמיטב יכולתי מאחלת לך הרבה בריאות

איריס גברים הם חלשי אופי. אין להם שום יכולת להתמודד עם משבר. הם לא בנויים להרגיש רק לחשוב. כשמשהו לא מסתדר להם הם בורחים מהבעיה ואין להם שום יכולת להתמודד איתה. זה לא חדש בכלל..... עצוב אבל ככה תמיכה אפשר לקבל רק ממי שיודעת מה זה. אם תרצי לדבר-תכתבי את המייל שלך. גאולה