מחשבות..

אז נכון שזה גילוי מוקדם ואני אצא מזה הפעם אבל מה יהיה איתי? אני רק בת 25..אפילו 30 שנה לא מספיקים לי :( אני מחפשת סיפורי החלמה לאורך שנים ארוכות ולא מוצאת

ואם היית מגלה בעוד 10 שנים וכבר היה מפושט.... תוחלת החיים היתה טובה יותר? יש לך סיכוי טוב להגיע לשיבה טובה ולחיות חיים טובים ומלאים שיהיה לך רק טוב

הי , כמחלימה ולא כרופאה, הרשי לי להגיב : למה לא מוצאת?? אני מכירה אישית מס' נשים שגילו להן בשלב יותר מתקדם, וחיות שנים רבות -חיים טובים. חוץ מזה גילוי מוקדם, למרבה המזל, מאפשר החלמה מלאה באחוז גבוה מאוד מהמקרים . זה בדוק עפי מחקרים . כך שאני לא רואה סיבה להיות עצובה . להיפך - תשמחי שזה גילוי מוקדם . הסיכוי שלך להחלמה גבוה ואת תחלימי !! ועוד משהו קטן..את יודעת, אחרי שהחלמתי, גילו לי איזה גרורה קטנה..ואני - זהו, התחלתי לספור את הימים עד יום מותי , וממש התכוננתי לכך.. ועברו כבר כמה שנים, והנה , אני עדיין פה חיה נושמת ונהנית מהחיים, והמצב שלי טוב. כך שאין טעם להעביר את הזמן בדאגות לגבי העתיד - אף אחד לא יודע מה צופן המחר. עכשיו תבוא תקופה של טיפולים, לא נעים אבל זה יעבור , ותמשיכי בחייך , עם ביקורות אצל רופא אבל כיום כולם הולכים לבדיקות.. גם החולים וגם הבריאים . בהצלחה !!!!!!!!!

הי חני, כ"כ מבינה אותך שזה לא יתואר!!!! גם אני "הספקתי" לחיות 30 שנים עד הגילוי... אין לי מילים לנחם אותך אבל אולי אם תדעי שגם אני מרגישה כמוך יעזור לך.. כמדומני הבדיקות הגנטיות שלך יצאו תקינות אז יש לך סיבה גדולה לאופטימיות בעוד שאצלי נמצאתי נשאית של BRCA1 מה שמשפיע באופן ישיר על המשפחה שלי ויותר גרוע - על בנותי הקטנות!!!! מקווה שלומדים עם הזמן לחיות עם זה ואני מקווה בשבילך שיש לך בעל תומך, משפחה וחברים שיעזרו לך בזה! מאחלת לך הצלחה בטיפולים (מתי את מתחילה?) ואם את זקוקה לי תני סימן! שרון

שלום, במצב רוח מדוכדך דפדפתי בין "אתרי הסרטן" ועליתי על ההודעה, אז סיפור אחד מעודד, בתקווה שיעזור: , אמא שלי, נשאית, חלתה בגיל 42. והיום היא בת 69 ומאז, בכמעט שלושים השנים האחרונות היא בסדר. טפו טפו טפו... אז יש הרבה תקווה גם לנשאיות. אני מקווה גם בשבילי, שנמצאת שנתיים אחרי גילוי, ושוב, טפו, טפו, טפו.... בהצלחה לכולנו.

שוב את לא ישנה בלילות? את בת 25 ותצאי מזה הפעם ולתמיד! תפסיקי לחשוב על עוד 30 שנה. ב- 30 שנה הקרובות את תהיי נורא עסוקה עם הילדים, אח"כ עם הנכדים והמטופלים שלך ופתאום תראי איך חלפו להן 50 שנים שקטות. ואז כשיחגגו לך יומולדת 75, תושיבי את נכדייך ונינייך סביבך תחת עץ אלון עתיק בחצר, ותספרי להם סיפור גבורה על סבתא אמיצה שלחמה בחייזר....וניצחה ולא נתנה לו לפלוש ולשבש לה את החיים כי היא בחרה בחיים מתוך עמדה של כוח ולא מתוך חשש. חיבוק גדול ויאללה לישון........ חושבת עלייך! מ.ב.

וכל רגע מורכב מאינסוף אני מרגישה מוצפת. במידע, בתחושות, במחשבות,באנשים.. תודה על החיזוקים חיבוק