חזרתי ממרפאה גנטית...נא עזרתכן!!

דיון מתוך פורום  סרטן השד

03/07/2008 | 11:48 | מאת: שרון

שלום בנות, חזרתי מקודם מהמרפאה הגנטית שם "נתבשרתי" כי אני נשאית של BRCA1. קשה לי מאוד עם הידיעה הזו (יש לי אמא, 2 אחיות ושתי בנות!!??!??!) בצר לי פניתי וביקשתי עזרה מקצועית כיוון שאני מרגישה שהכל גדול עלי בהרבה מידות. אני בחורה מאוגד אופטימית וחזקה אך גם לשכמותי יש נקודת שבירה ואני חושבת שהיום היא הגיעה! איך ממשיכים לחיות עם חרב על הצוואר? אני בטוחה שמטווח מרחק של עוד כמה שנים התחושה תתקהה אבל עכשיו אני ממש בדאון! מקווה שתמו התלאות שלי מהתקופה האחרונה ושמהיום אני אקבל רק בשורות משמחות!!! יום טוב, שרון

04/07/2008 | 09:33 | מאת: אדוה

היי שרון, קודם כל הזדמנות לומר לך כמה אני נהנית לקרוא את תגובותייך-מחד מאד מפוקחת ומציאותית ויחד עם זה אופטימית ומלאת חיים וחיוניות. לגבי "הבשורה"-אכן קשה ,בעיקר בגלל הקטע של הבנות,מבינה מאד ללבך וממזדהה. עכשיו איך בכל זאת לחשוב חיובי-בואי נקווה שתוך 10 שנים,כשהבנות יגדלו,המדע יתקדם ואולי יהיו פתרונות מניעתיים במדה וחלילה הנשאות גם אצלן. חוץ מזה הן תהיינה במעקב קפדני מגיל צעיר-מה שנמנע מאתנו,וככה הסיכוי לגילוי מאד מוקדם וריפוי הנו גדול. הכי חשוב לא לתת לפחד להרוס לנו את הכאן והעכשיו כרגע אנחנו הולכות נושמות אוהבות-בריאות. ממה שהתרשמתי,את תעכלי את העניין הזה -ותמשיכי בדרכך הכל כך נהדרת חיזקי ואימצי

04/07/2008 | 09:33 | מאת: אדוה

היי שרון, קודם כל הזדמנות לומר לך כמה אני נהנית לקרוא את תגובותייך-מחד מאד מפוקחת ומציאותית ויחד עם זה אופטימית ומלאת חיים וחיוניות. לגבי "הבשורה"-אכן קשה ,בעיקר בגלל הקטע של הבנות,מבינה מאד ללבך וממזדהה. עכשיו איך בכל זאת לחשוב חיובי-בואי נקווה שתוך 10 שנים,כשהבנות יגדלו,המדע יתקדם ואולי יהיו פתרונות מניעתיים במדה וחלילה הנשאות גם אצלן. חוץ מזה הן תהיינה במעקב קפדני מגיל צעיר-מה שנמנע מאתנו,וככה הסיכוי לגילוי מאד מוקדם וריפוי הנו גדול. הכי חשוב לא לתת לפחד להרוס לנו את הכאן והעכשיו כרגע אנחנו הולכות נושמות אוהבות-בריאות. ממה שהתרשמתי,את תעכלי את העניין הזה -ותמשיכי בדרכך הכל כך נהדרת חיזקי ואימצי

05/07/2008 | 22:18 | מאת: חיים יפים

היי שרון זו באמת בשורה קשה. צריך הרבה כוחות להתמודד עם "ההפתעות " לאורך הדרך. ממה שהתרשמתי עברה עלייך תקופה לא קלה בהרבה תחומים ואת תמיד כל כך אופטימית. אפילו החוכמה שלך ללכת לקבל עזרה מקצועית מעידה על כח רצון וכוחות גדולים. הדאגה לנשים במשפחה ובעיקר לבנות מאוד מובנת. כשיודעים את גודל הקושי זה מפחיד ומוחשי. אני מניחה שתעבירי את האופטימיות שלך גם אליהן. המשיכי לראות את הטוב ואת הבנות המקסימות שלך ושנשמע דברים טובים!

מנהל פורום סרטן השד