היום שאחרי..

גילתי את המחלה ביום ההולדת שלי לפני כשבועיים בערך .. היום קיבלתי את כל התשובות לבדיקות המקיפות שמראים שאין התפשטות של המחלה תודה לאל. במשך שבועיים אני חיה בסרטים לומדת משכילה עד כמה שאפשר מאתרי האינטרנט מדברת עם נשים שעברו את המחלה. מדמיינת את היום המאושר שיבשרו לי שאני בריאה שהמחלה עברה ואני יכולה לחזור לשיגרת חיים רגילה. אני בשלב 2 מתנדנד של המחלה. מחר אני אמורה לדעת האם אני אעבור ניתוח ואח"כ הקרנות או הקרנות ואח"כ ניתוח. לקבל החלטה סופית לגביי המשך הטיפול. שואלת את עצמי האם לעבור כריתה מלאה או את האזור של הגוש עצמו, מחשש שישארו אזורים נגועים ואז המחלה תחזור שוב פעם ושוב רוטינה. אני כבר לא צעירה אך צעירה בנפשי, הבן אמור להתחתן בחודשים הקרובים, אני מצפה לנכדה מהבת הקטנה שלי, נכדה ראשונה. אני לא נחשבתי "לקבוצת הסיכון" אחיותיי בריאות אמא שלי זקנה אך בריאה בנפשה, ברוחה ובגופה. הסבתא שלי היתה בריאה. והנה אצלי התגלה המחלה בבדיקה שגרתית. הפחד הגדול שלי הוא שאני לא אספיק לאחזיק את הנכדה הראשונה שלי שכל החיים חכיתי בצפיה שהילדים יביאו לי .. והנה 4 שנים אחרי שהבת הקטנה שלי התחתנה הנכדה בדרך ..עוד חצי שנה בעזרת ה'. גם חשושות יש .. היום שאחרי .. איך יודעים שהמחלה מאחוריי האם אחרי הניתוח שהגידול כבר לא נמצא בגופי או אחרי הטיפולים? תודה לכולם

הכי חשוב .. איך יודעים שהסכנה חלפה?

לילי יקרה, יש לך את הדבר החשוב ביותר להחלמה - הרצון לחיות! ויש לך בשביל מה. הרפואה היום כל כך מתקדמת, הבדיקות שלך טובות בסה"כ, כיוון שאין גרורות, שאת יכולה להיות בטוחה שתחלימי ומהר. לשאלתך איך יודעים שהמחלה לא חזרה - פשוט עושים בדיקות מדי כמה חודשים, שזה קצת מלחיץ, וממשיכים בחיים. מאחלת הרבה בריאות ואושר לך ולמשפחתך.

אבל איך יודעים שהסכנה חלפה? שאני אחרי המחלה? האם לאחר הניתוח להסרת הגידול או אחרי הטיפולים?