עכשיו מצאו גם לאמא
דיון מתוך פורום סרטן השד
חזרתי אליכן, כן, הפעם בגלל שמצאו לאמא שלי סרטן השד. אני שחליתי לפני 7 שנים בהיותי בת 31 בסרטן השד , עד שהצלחתי להתגבר על הפחדים, עד שהתחלתי לשקם את עצמי ושוב זה חוזר , הפעם אמא אובחנה כחולה ושוב המתח ושוב הצער ושוב הדמעות הכל שוב חוזר ... למה?
אני חליתי לפני כשש שנים בהיותי בת 50. לאימי גילו לפני כשלושה שבועות - בשני השדיים. אמא אמורה לעבור מחרתיים ניתוח. אני מאוד במתח, המצב לוקח אותי בחזרה לאחור ומצליף בי במוח חזק. ל"שמחתי" הגידולים אצלה קטנים וממוקמים כאשכול קטן. אני מקווה שהיא תעבור את זה בקלות ושוב נתחיל לחיות. המצב רוח של שתינו - בירידה רצינית. מחזיקה לאמך ולך וגם לאמי אצבעות ומתפללת לשלום כולם.
יעל היקרה שלום, אני מבינה שקיבלת בשורה לא פשוטה ואני מאחלת החלמה מהירה לאימך. ללא ספק המחלה של אמא מעורר את הפחדים ואת המחשבות שחווית בעבר. באיזה שלב אובחנה המחלה של אימך? כיצד היא מתמודדת? האם יש לך אחים ואחיות נוספים שעוזרים לה והאם יש בנכם חלוקת תפקידים? כפי שכתבתי אני בהחלט מבינה שזה קשה מאוד וסערת הרגשות אותה את חווה דומה לגירוד של פצע שכבר החלים. עם זאת, חשוב שתזכרי כי הכוחות שעזרו לך בעבר עומדים לרשותך גם כיום וכעת אחרי שהתמודדת עם המחלה וניצחת אותה את חזקה יותר ויודעת איך לעזור לאימך. הימים הקשים אותם את עוברת כה קשים כי הם נוגעים במקום כואב, אולם היום את במקום אחר ותנסי לזכור כי מה שעזר לך בעבר יעזור גם כיום. כולנו כאן איתך ונשמח אן תעדכני אותנו, אנה
לאנה שלום תודה לך על המילים החמות והמעודדות! אנחנו עדיין בשלב של חוסר הודאות, מחכים לתוצאות הביופסיה ואיננו יודעים עדיין מה מחכה לנו. אימי היא אדם ששומר את המחשבות שלו לעצמו, אך ניכר עליה שהיא מתוחה מאוד. אכן ברגע שגילתה לי על הגוש בשד, לא מצאתי שום מילים מעודדות אלא ההיפך - נכנסתי לפאניקה! היום אני משתדלת לעודד . אני מקווה לטוב, ושוב תודה והחלמה מהירה לכולן