ילדים
דיון מתוך פורום סרטן השד
שלום לכולן אני רוצה לשאול בבקשה בעד ונגד לספר לילדים על מחלת האמא שלהן. האם אפשר להסתיר מהם את המחלה ולא להפיל עליהן את הקשיים? תודה
שלום לך, לא כתבת בני כמה הילידים שלך ואשמח להרחיב את התשובה לאחר שתוסיפי מידע זה. אולם ללא קשר לגיל הילד, הילד צריך להבין מה קורה בסביבה שלו ולהבין את השינויים המתרחשים בה. ילדים מטבעם רגישים לשינויים המתרחשים בסביבתם ולעיתים ילדים קטנים יותר מפרשים התרחשויות חשובות המתרחשות במשפחה כאילו הן נגרמות בגלל משהו שהם עשו או משהו שקשור בהם. הסתרה לעולם לא עובדת וילדים קולטים מהר מאוד שמשהו בסביבה שלהן השתנה. היום כשאני עובדת הרבה עם ילדים אני מגלה כי ילדים שהורים שיתפו אותם, התמודדו טוב יותר, היו חזקים יותר ואפילו אופטימום יותר. לכן חשוב לספר ולהסביר להם את המתרחש. החלטה זו הינה חשובה ויכולה להפחית את רמות החרדה של ילדייך. אנשי מקצוע מאמינים כי ילדים צריכים לדעת מה מתרחש סביבם ולהבין כי מה שקורה אינו באשמתם. יחד עם זאת, חשוב שאופן מתן האינפורמציה יתאים לגילו של הילד. לעיתים, ההחלטה של ההורים לא לספר לילד משקפת את החרדות שלהם ולאו דווקא מתאימה לצרכים של הילדים. חשוב כי ההסבר יהיה בשפה שהילדים מבינים ושבהסבר תשתקף גם תחושה של אופטימיות הבנה לצרכי הילדים ותמיכה ברגשותיהם. חשוב לא לשקר לילדיך, ילדים קולטים במהרה מתי יש סתירות באינפורמציה. אני מבינה כי החלטה זו היא מורכבת וביצוע ההחלטה יכול להיות לא פשוט, לכן את יכולה, כפי שציינו בפניך, להיעזר באיש מקצוע אשר יסייע בהתמודדות זו. אלו רק חלק מהנקודות אשר מופיעות במדריך של האגודה האמריקאית למלחמה בסרטן בו הסבר והדרכה להורה כיצד יש לספר לילדים. באתר של האגודה למלחמה בסרטן קיים תרגום של מדריך זה. להלן הקישור: http://cancer.org.il////////template/default.asp?textSearch=&maincat=7&catid=25&pageid=1919&innerparentId=1920 בנוסף לכך, את יכולה להיעזר בקישור המופיע באתר דוקטורס: "כיצד תתמכי בילדיך במהלך התמודדותך עם המחלה". אני מקווה שנקודות אלו יעזרו לך ושנשים בפורום זה יוכלו לתרום לך מהניסיון שלהן. נקודה נוספת שחשוב מאוד לדבר עליה היא עד כמה קשה לך לספר לילדים את מה שקורה. את כמה את מרגישה שיש לך כוחות להתמודד עם השאלות שהם מעלים. לעתים ההורים מפחדים לדבר עם הילדים מכיוון שהנושא כואב להם מאוד והם לא מוצאים את המילים לספר לילד ומפחדים מהשאלות הקשות. אנחנו כאן בשבילך בכל עת, אנה
אני סיפרתי במידית. ואני לא חושבת שזה צריך להיות סודי. אלא להיפך מלמד אותם על החיים ועל התמודדות עוד נקודות: - להסתיר דורש אנרגיות שחשוב להפנות להתחזקות - זכות הילידם לדעת - חשוב שידעו כדי שיבינו או שיפתחו חרדות - מה שלא יודעים - יותר מפחיד
http://forums.nrg.co.il/index.php?act=forum&do=forum&forum=120&id=96124
שלום לך אני בת 39 ואמא לחמישה ילדים. אני נמצאת כרגע בשיא הטיפולים. כשחליתי הראשונים אחרי שני חברים טובים וההורים לדעת היו הילדים. ניהלנו איתם שיחה פתוחה מלאת אופטימיות וכוחות ופתחנו בפניהם את הפרטים בהתאם לגילם. איפשרנו להם לשאול,לבכות,לצחוק,לפחד ולדבר על הכל מאותו רגע ועד היום. אין לי ספק שזו הדרך הנכונה שמאפשרת פתיחות ומפחיתה חרדות. ללא ספק זו תקופה קשה והילדים חכמים ויודעים הכל גם כאשר לא אומרים להם.אנחנו משתפים אותם במה שמתאים לגילם והם שותפים איתנו בביטחון שננצח! אשמח להעביר לך מניסיוני גם בשיחה טלפונית. הרבה בריאות