לא מתמודדת

שלום אני בת 33,אמא לשלושה ילדים קטנים מקסימים שהם חיי. לפני עשרים ושלוש שנים, בהיותי בת עשר, גיליתי גוש קטן בשד ימין, מתחת לפיטמה. מאז אני שומרת על שתיקה. אף אחד לא יודע, אני לא מסוגלת להתמודד עם חשיפת הדבר ועירעור החיים של כל כך הרבה אנשים סביבי. אני מודעת שהמצב הולך ומחמיר. הגוש גדל בהדרגה, עכשיו הוא על פי מישוש בגודל של, בערך שני ס"מ וצמוד ממש לפיטמה שאפשר לראותו. גם היד הימנית כואבת לי מספר שנים לא מבוטל ואני מעריכה שזה כתוצאה מזה. קשה לי מאוד, החוסר ודאות, מכיוון שהמצב הגיע לידי כך שרואים ומרגישים את הגוש, אני נסגרת מול בן זוגי שאותו אני אוהבת בכל ליבי. על פי הכרותי עם עצמי, אני לא אהיה מסוגלת לדבר אם אף אחד. אפשר לבקש בקשה חצופה? תסבירו לי בבקשה מה קורה מכאן? אני זקוקה לדעת. בדמעות רוני.

הסיכון שגוש של 20 שנה ההוא ממאיר הוא מאד מאד נמוך. אבל הגוש הזה מטריד אותך וגורם לך חרדה. אז הכי נכון זה לפנות לכירורג, עדיף כירורגית, להיבדק ולקבל הסבר והכוונה.

הי, רוני, את, הרי עברת לידות. אז מה כך כך נורא לגשת לרופא או רופאה כירורגית ולהוריד את העניין מהלב, אחת ולתמיד. הסיכוי שזה ממאיר, אפסי, ואם חלילה זה ממאיר, אז מוטב מוקדם... והמון נשים היום יוצאות מזה. אז גלי אחריות, למען ילדייך ובעלך, ופתרי סוף-סוף את התעלומה. אם תרצי המלצת על רופא כרורג שד, כתבי מה אזור מגורייך והנשים כאן ימליצו לך. היי אמיצה, נועה.

רוני, לכי לרופא. בבקשה. ממה את מתביישת? מה את בעצם כל כך חוששת שיקרה אם תלכי לרופא? רופאים לא יוצרים מצב חדש, הם רק בודקים מצב קיים. כמו שאמרו לך קודם, אם זה התחיל מגיל 10 ונמשך 23 שנים זה כמעט בטוח לא סרטן אלא משהו אחר, גושים שפירים שכיחים מאוד בנשים צעירות. רוני, זה שלא תלכי לרופא לא יגרום לבעייה להיעלם. זה רק יגרום לך להיסגר עוד ועוד בתוך עצמך, להתרחק מבעלך ולהקרין חוסר בטחון כלפי הסביבה. לא חבל על כל השנים שאת מבזבזת על משהו שיכול להיות פתיר לחלוטין? חוץ מזה, רק בגלל הסיכוי הקטן, המזערי שאולי יש שם משהו לא נעים - לכי להיבדק. למענך אבל גם למען הילדים שלך שצריכים את אמא שלהם בריאה ושלמה. דרך אגב, בגילך בהחלט כדאי שכבר תתחילי בשגרת בדיקות, בלי קשר לגוש הזה.

רוני היקרה שלום, נשות הפורום ענו היטב על שאלתך ואני מקווה שבעקבות תשובותיהן תיגשי להיבדק. אני רק יכולה לתאר לעצמי כמה זה מתסכל ומפחיד להסתיר משהו כל כך הרבה שנים. נראה כי ההסתרה כבר הפכה לחלק בלתי נפרד ממך ויצרת מעגל קסמים אותו באמת לא פשוט לפרוץ. מדברייך נראה כי משפחתך חשובה לך מאוד וכפי שאת כותבת "הם כל חייך", אולם את בוחרת להסתיר מבן זוגך דבר כה חשוב ונשארת בודדה מאוד. ללא קשר לגוש ממנו את סובלת ממנו אשר בהחלט יתכן כי אינו מסוכן, כל אישה מעל גיל עשרים חייבת לאמץ לעצמה שגרת בדיקות הכוללת בדיקות אצל כירורג שד. לכן, אני ממליצה לך בחום לפורץ את מעגל קסמים שיצרת לאורך השנים ולגשת להיבדק. כולנו כאן בשבילך, אנה

הי רוני, דווקא מתוך המחויבות שלך לילדייך את חייבת לשמור על עצמך ולהיות בריאה. אני מציעה שמחר על הבוקר פשוט תרימי טלפון ותקבעי תור לכיכורג שד (ואם אפשר לקבוע תור דרך האינטרנט עוד היום, עוד יותר טוב). כל דבר עדיף מהאי-ודאות והחרדה שאת נמצאית בה. אני בטוחה שהבנות בפורום ילוו אותך בכל שלב ושלב (רק אל תשכחי לעדכן אותנו שהכל בסדר). מחזיקה לך אצבעות. ז'נט