דברים שכאלה זורקים אותך אחורה...

בנות!! יש דברים איומים ביותר שזורקים אותך אחורה ומעבר לשם... חברה לעבודה בת 41 נפטרה הלילה מסרטן, אמנם סרטן קיבה ולא סרטן כמו שהיה לנו (שד) אבללל.. זה מביא אותך רחוק רחוק למה יכול לקרות לך, הבכי הבלתי נסבל הזה שיוצא ממך, הרעד בגוף, הדמיונות של מה יקרה לך ....הרחמים העצמיים שיוצאים החוצה, די אני לא עומדת בזה יותר, נמאס לי, קבעתי ליום חמישי כבר תור לפסיכיאטר, כל מקרה במיוחד זה הנוגע לך , חברה, מורה שכנה, ובכלל לא משנה מאיזה סרטן הם נפטרו....את.....הולכת רחוק רחוק רחוק......... בנות מה יהיה... לפני שלושה שבועות ישבתי כאן ןדנתי אתכם על אלה ש"נגאלו" מיסוריהם הפיזזים והנפשיים והנה עוד פעם יש לנו יום שכזה איום ונורא........... אה....לציין, אני שנתיים אחרי טיפולים אחרי כריתה מלאה, שחזור ואחרי ובתוך מלא חרדות................. בת 41 עוד מעט, בלי ווסת כי מפסיקים לי אותה ולוקחת טמוקסיפן

כרמי יקרה, זהו אך טבעי שכל ארוע כזה זורק אותנו אחורה כמו שאת כותבת. ברור שאנחנו מקבלות את הדברים הללו בעצמה חזקה יותר וברור שמיד מריצות תסריטים איומים ונוראיים עם השלכות לגבינו. החכמה היא (וזה קשה ודורש לעיתים עזרה מבחוץ) להבין שכל אלו הן מחשבות שרצות בראשנו, נכון אין לנו שליטה עליהן אך אלו רק מחשבותינו ולא המציאות. וברגע שתוכלי לעשות זאת, המחשבות תגענה תעבורנה ותחלופנה כמו כל מחשבה אחרת (גם טובה) ולא תעשי להן כזה מקום של כבוד ולא תאפשרי להלן לשלוט בחייך כי תביני שזו רק מחשבה שעברה וחלפה ותו לא. טוב שקבעת עם פסיכיאטר-אך זה כנרא יתן לך כדורים נגד חרדה-ציפרלקס מאד מומלץ-פותר גם את בעיית גלי החם שבטח הגיעו עם הפסקת המחזור. אך מציעה לך להעזר גם בשיחות עם פסיכולוג לברר ולפרוק מתחים. בהצלחה