מצב נפשי
דיון מתוך פורום סרטן השד
אני אחרי טיפול רבעי ומאז הטיפול האחרון המצב הפיזי והנפשי ירוד מאוד כל הזמן אני בוכה ואין לי יכולת לתקשר עם אנשים קרובים האם זאת תופעה אגילה ? ואיך יוצאים מזה . בדרך כלל אני מאוד חזקה ותמיד עזרתי ואחרים , קשה לי
מגי שלום, מי כמונו מבין אותך. כן , מצבך בהחלט נורמלי. מותר לבכות ויש על מה לבכות. כולנו היינו במצב הזה.את צריכה להסביר לאנשים הקרובים אליך שלא יפגעו בהתנהגותך הלא מוכרת להם. היכולת לתקשר עם אנשים דורשת אנרגיה, ובתקופה הזו את צריכה לשמור את כל האנרגיות שלך להתגבר על התחושות הפיזיות ונפשיות. זה בהחלט נורמלי. אל תוותרי על להיות עם אנשים למרות ההרגשה הירודה. שהייה במחיצת אנשים, לראות אנשים, לשמוע אנשים גם אם את לא שותפה פעילה במפגש, עוזרת לשמור על השפיות. זכרי שעברת כבר 4 טיפולים , ויש אור בקצה המנהרה..... מחבקת אותך, אורה
היי,מגי. אשמח להעניק לך עזרה אנרגטית דרך הטלפון, ללא תשלום,כמובן.אני הילרית ומתקשרת. השאירי לי הודעה בנייד- 0577-575657 אחזור אלייך ביום א. רפואה שלמה ומהירה, לילך חיים-יום-טוב
מגי שלום. אני שולחת לך הרבה כח והרבה אנרגיות טובות בשביל שתוכלי לעבור את זה. מותר לבכות ,מותר להיות במצב רוח רע,מותר לך הכללללללללל.מותר לך להגיד מליון פעם ביום את צמד המילים ,לא אכפת לי,ורע לי.אבל,אני רוצה לתת לך עצה אישית ,אל תתמכרי למצב הזה,כי הוא עלול להיות בעיתי. אני באופן אישי החלטתי,עוד לפני הטיפולים,כשעדין לא ידעתי לקראת מה אני הולכת, שאני רוצה להיות הכי פתוחה לטיפול,גם אם הוא יהיה קשה,והוא היה לא קל. נכון ששלושת הימים הראשונים לטיפול ,לא קלים בכלל,אבל אחכ' בין טיפול לטיפול אני קמתי ,התלבשתי והתאפרתי, והשתדלתי להתנהג בצורה הכי שגרתית שאפשר למרות המחלה,לא אפשרתי לסביבתי הקרובה ולו לרגע אחד לרחם עלי. המשכנו את השגרה בבית כפי שהיתה נהוגה ,בטרם הגילוי. הכי קל לרחם על עצמנו,ואני שואלת ,בשביל מי זה טוב. את כבר אחרי ארבעה טיפולים ,תחשבי שרבע מהטיפול כבר אחרייך. אני בטוחה שהתקופה הזו תביא אותך למשהו ככ' טוב אם תלמדי לקחת ממנה את הטוב הזה. כמו שאמרת ,את אדם חזק ולכן תדבקי בחוזק שלך ואל תותרי לו,הוא עשוי לעזור לך מאוד בתקופה לא קלה זו. מכאן אני מאחלת לך שתהיי חזקה ,שהטיפול יעבור מהר ככל האפשר,ומהנסיון שלי אומר לך שהאדם הוא שאחראי למעשיו, ולאופן שבו הוא מתייחס לעצמו. מכאן אני שולחת לך חיבוק של דב ,והרבה הרבה איחולי בריאות. בברכה מיכל
מגי שלום. אני שולחת לך הרבה כח והרבה אנרגיות טובות בשביל שתוכלי לעבור את זה. מותר לבכות ,מותר להיות במצב רוח רע,מותר לך הכללללללללל.מותר לך להגיד מליון פעם ביום את צמד המילים ,לא אכפת לי,ורע לי.אבל,אני רוצה לתת לך עצה אישית ,אל תתמכרי למצב הזה,כי הוא עלול להיות בעיתי. אני באופן אישי החלטתי,עוד לפני הטיפולים,כשעדין לא ידעתי לקראת מה אני הולכת, שאני רוצה להיות הכי פתוחה לטיפול,גם אם הוא יהיה קשה,והוא היה לא קל. נכון ששלושת הימים הראשונים לטיפול ,לא קלים בכלל,אבל אחכ' בין טיפול לטיפול אני קמתי ,התלבשתי והתאפרתי, והשתדלתי להתנהג בצורה הכי שגרתית שאפשר למרות המחלה,לא אפשרתי לסביבתי הקרובה ולו לרגע אחד לרחם עלי. המשכנו את השגרה בבית כפי שהיתה נהוגה ,בטרם הגילוי. הכי קל לרחם על עצמנו,ואני שואלת ,בשביל מי זה טוב. את כבר אחרי ארבעה טיפולים ,תחשבי שרבע מהטיפול כבר אחרייך. אני בטוחה שהתקופה הזו תביא אותך למשהו ככ' טוב אם תלמדי לקחת ממנה את הטוב הזה. כמו שאמרת ,את אדם חזק ולכן תדבקי בחוזק שלך ואל תותרי לו,הוא עשוי לעזור לך מאוד בתקופה לא קלה זו. מכאן אני מאחלת לך שתהיי חזקה ,שהטיפול יעבור מהר ככל האפשר,ומהנסיון שלי אומר לך שהאדם הוא שאחראי למעשיו, ולאופן שבו הוא מתייחס לעצמו. מכאן אני שולחת לך חיבוק של דב ,והרבה הרבה איחולי בריאות. בברכה מיכל
תודה לכל התגובות שאבתי קצת כח אני מנסה להשיך להיות חזקה קשה אבל אני אצליח תודה תודה