חרדות

דיון מתוך פורום  סרטן השד

02/08/2007 | 17:48 | מאת: חוששת

אני צעירה עם ילדים קטנים שמקבלת טיפול חודשי עקב גילוי גרורה בגב (אחרי 3 שנים של שקט). כרגע אין כאבים וסה"כ מתפקדת ועובדת רגיל. עצמאית, הולכת נוהגת ופעילה. הבעיה.. אני בחרדות ענקיות וסיוטים שחס וחלילה אהפוך לנכה, ואשב על כסא גלגלים או אהיה תלויה באחרים. זה מפחיד אותי יותר מהמוות... אני חרדה מפני היום הזה שלא אוכל לעמוד על 2 רגלי, שלא אוכל לעבוד או שאזדקק לסיעוד של מישהו. כלומר - איכות החיים מבחינתי חשובה לא פחות מהארכת חיים. האם יש נשים עם גרורות שחיות איתן שנים אבל גם עצמאיות , חיות רגיל בלי שנזקקות לסיוע פיזי ??

לקריאה נוספת והעמקה
02/08/2007 | 19:19 | מאת: אנה גולדברט

שלום לך, אני באמת מבינה את הפחדים והחששות אותן את מתארת ויכולה לתאר לעצמי שהתמודדות עם פחדים אלו אינה קלה עבורך. נשים רבות בפורום זה תיארו פחדים דומים וכתבו על החששות שלהם לאבד את עצמאותן ולהפוך תלויות בסביבתן. רבות גם כתבו על הדאגה לילדים ועל ההתמודדות שלהם עם מחלת האם. יועצי פורום ענו רבות כי הם מתייחסים לנשים הסובלות מגרורות כמו כל אישה הסובלת ממחלה כרונית. כך שעם טיפול טוב ומתאים לדבריהם, היום ניתן להאריך משמעותית את החיים ולשמור על איכות חיים טובה. גם חלק מנשים בפורום זה המתמודדות עם גרורות כתבו כי הן שומרות על אורך חיים תקין. אני מאוד מקווה שחלקן יסכימו לשתף אותך בהתמודדות שלהן. בהתאם, חשוב לחלוק פחדים אלו במסגרת של קבוצת תמיכה המורכבת מנשים המתמודדות עם קשיים דומים אשר מונחת על ידי איש מקצוע ו/או עם פסיכולוג שיכול לסייע לך לעבד ולהכיל פחדים וחששות אלו. במסגרת עמותת "אחת מתשע" תוכלי לקבל מענה לשתי האפשרויות. באם תרצי פרטים, אנא פני לעדי וינטוב רכזת תמיכה. עדי תשמח לענות לך בטל' שמספרו 036021717 כמובן שכולנו כאן איתך, בברכה, אנה

03/08/2007 | 15:36 | מאת: יערה

אני ב"סרט" שלך. משתדלת לא לחשוב . פשוט לחיות. זה עוזר. השאלות שלך עשו לי רע כיוון שאני "מתעלמת" ושאלותיך העמידו בפני מראה שאני מעדיפה לא לראות. מאחלת לך בריאות טובה, שמחת חיים והצלחה

מנהל פורום סרטן השד