התלבטות

התגלה אצלי סרטן השד דו-צדדי. גוש אחד של 3 ס"מ ועוד שניים. הרופאים מציעים לעשות כריתה מלאה ואח"כ כימו + הקרנות (ב?). שאלתי: מה קורה אם אני מעדיפה לא לעשות כלום. אם משאירה המצב כך ?

אני מבינה שכל הנושא חדש אצלך. כן, בהתחלה לא רוצים לעשות דבר, חושבים שזה יעבור.... אבל אם יש לך משפחה, אנשים קרובים שאוהבים אותך, כדאי לך לעבור את הטיפולים המומלצים למרות הקשיים שבדרך. תמצאי בפורום הזה הרבה תמיכה. כמו כן כדאי לך לקבל תמיכה מקצועית כי הענין ממש לא קל, אבל יש חיים אחרי....ואת זה אני אומרת כמובן מתוך נסיון. בשלבים הראשונים רובנו חושבות לא לעבור את הטיפולים ואח"כ משנות את ההחלטה. מאחלת לך כל טוב

הי קשה לי להסכים עם הכינוי של "שקיעה" כי זה ממש לא כך. נכון שהדרך ארוכה אך עוברת מהר. חישבי שוב ואל תמהרי להגיע למסקנה שהגעת. אני עברתי כריתה דו צדדית ויכולה להגיד לך שהניתוח אצלי היה פשוט וההחלמה היתה מהירה. גם בטיפולים היום יש אפשרויות רבות לעזור לך לעבור את זה הכי קל שאפשר. אז אל תוותרי . מלי

בבקשה, בבקשה ממך - לא להרים ידיים. ישנם מקרים שבעיני החולים אפסה תקווה והן ממש נכנסו לתחילת שקיעה - כמו שהגדרת. אבלל הן השתקמו , חיות כיום וגם מנהלות שיחות עידוד כאן עם נשים חולות וחרדות. וכמו שאמרה קודמתי, כנראה שאת בתחילת התהליך והכל נפל עלייך כרעם ביום בהיר. נכון החששות שלך בהחלט מוצדקות. אבל שוב, השד לא נורא כל כך עד שלא מתמודדים איתו , משלימים עם המצב, מסתכלים קדימה. יש בעד מי לחיות. וקודם כל, זאת את. היכנסי לפורום הזה מידי פעם, ותלמדי להבין, לדעת ולשאוב עידוד ואפילו להרגע מעט ולחשוב קצת אחרת. מאחלת לך מכל הנשמה שתתחזקי, שתשמעי לעצת מומחים ותקבלי את דרכי הטיפול המוצעות לך בהשלמה מלאה ובהמון אופטימיות.

מי היה המנתח של ואיפה היה הניתוח - נראה לי שאין לי מספיק הדרכה מה צפוי לי באמת. חשובים לי מאוד גם הפרטים הקטנים כי אני לבד עם ילד צעיר ורגיש, ללא כל תמיכה: פיזית, מוראלית וכספית. מה אוכל לעשות ומה לא.

מה יקרה אם לא תעשי כלום? סביר להניח שתוך כמה שנים תמותי בייסורים קשים. זה מה שאת רוצה? פשוט לוותר ולהרים ידיים ולתת לעצמך לשקוע? בבקשה בבקשה אל תעשי את זה. אפשר לעבור את זה. הטיפולים מגעילים וקשים אבל אחריהם יש תקווה. אם תשאירי את המצב כמו שהוא, את פשוט גוזלת את כל התקווה מעצמך וממשפחתך. שדיים כרותים אפשר לשחזר, הכימו וההקרנות מוגבלים בזמן ורוב התופעות שלהם חולפות, והכי חשוב - את תרוויחי את החיים שלך בחזרה. אז אל תוותרי ואל תדחי. טיפול מהיר הוא קריטי.

לשקיעה, יקירה, כל יום השמש שוקעת, אבל היא זורחת לפנות בוקר. מה שאומר שזה מצב משתנה ולא נתון קבוע... אני מניחה שאת יודעת מה יקרה אם לא תעשי דבר. אם לא תנותחי הסרטן פשוט יתפשט לו ותוך זמן שיכול להיות מקסימום מספר שנים במקרה הטוב כנראה שלא תהיי כאן. האם לתשובה כזאת ציפית? מניחה שלא. האם את רוצה בזה? גם מניחה שלא. האם באמת את חושבת שזה יכול להעלם כך? מניחה שגם את התשובה לשאלה זאת את יודעת. אז, כאן בפורום נכנסות מידי יום נשים רבות, שעברו את כל המסכת גם כריתה דו צדדית וכל הטיפולים, והן בריאות, וכל אחת מוצאת את הטוב בחיים. לאחת יש משפחה וילדים והם נותנים לה את הכוחות להמשיך, לאחת חברים טובים, ואחרת , למרות שאין לה בן זוג או ילדים פשוט אוהבת את החיים ועוברת את הכל כדי להמשיך ולהנות מהם. אם את רוצה ובוחרת להמשיך בחיים, בעיקר אם יש למה ואם יש ילדים קטנים על אחת כמה וכמה , לא לוותר, הם זקוקים לך , אז אין ברירה, למרות הקושי והתחושה שזאת שקיעה, צריך לקום בבוקר עם הזריחה ולחשוב איך אני מתמודדת עם כל התקופה הזאת. יש כאן מספיק נשים שיכולות לתמוך, ויש גם קבוצות תמיכה. ברור לי הקושי הנורא והתחושה שאין אור בקצה המנהרה. אבל יש ויש. ואני כמה שנים אחרי אומרת לך שגם תוך כדי יש חיים, עם עליות וירידות אבל בהחלט יש , ויש הרבה רגעי אושר. אנא ממך, נסי להפנים שיש גם זריחות מקסימות, שחבל לפספס אותם. ואם את לא רוצה לפספס, אז קחי עצמך ביידים, אם את זקוקה לעזרה תמיד תקבלי זאת כאן, או הכוונה לעזרה מקצועית או כל דבר שייסע לך לצאת מהמצב. מאחלת לך שיימצאו לך הכוחות לקבל את ההחלטות הנכונות ולבחור בחיים, בשבילך ובשביל האנשים שאת אוהבת. אל תוותרי, כי יש בשביל מה להמשיך. מחזקת את ידייך ומאוד מקווה שתבחרי בחיים. מרב.

שלום לך, לגבי האספקטים הרפואיים של שאלתך, אני מקווה שתקבלי תשובה במהרה על ידי אחד היועצים בפורום. למרות שבחרת בשם "שקיעה" בנושא השאלה כתבת כי את עדין מתלבטת, כלומר את נמצאת בשלב בו את מבררת השלכות שונות של בחירות שונות. למעשה, כמו שציינה בפנייך אחת הנשים שענתה לך, תהליך זה הינו טבעי מאוד בשלבי ההתמודדות המוקדמים. פעמים רבות כותבות פה נשים ששואלות מה השלכות של בחירות אלו או אחרות ואני מסכימה שחשוב מאוד לדעת מה המחיר ומה הרווח של כל החלטה. אני מאמינה כי לאחר התייחסות הרופא יהיה קל יותר להתייחס לשאלתך. בינתיים, לא כתבת בשאלתך פרטים רבים ומעבר למעט מידע רפואי, אנו לא יודעים אלייך דבר. נשמח מאוד אם תסכימי לשתף אותנו, בברכה, אנה

לשקיעה, יקירה, כל יום השמש שוקעת, אבל היא זורחת לפנות בוקר. מה שאומר שזה מצב משתנה ולא נתון קבוע... אני מניחה שאת יודעת מה יקרה אם לא תעשי דבר. אם לא תנותחי הסרטן פשוט יתפשט לו ותוך זמן שיכול להיות מקסימום מספר שנים במקרה הטוב כנראה שלא תהיי כאן. האם לתשובה כזאת ציפית? מניחה שלא. האם את רוצה בזה? גם מניחה שלא. האם באמת את חושבת שזה יכול להעלם כך? מניחה שגם את התשובה לשאלה זאת את יודעת. אז, כאן בפורום נכנסות מידי יום נשים רבות, שעברו את כל המסכת גם כריתה דו צדדית וכל הטיפולים, והן בריאות, וכל אחת מוצאת את הטוב בחיים. לאחת יש משפחה וילדים והם נותנים לה את הכוחות להמשיך, לאחת חברים טובים, ואחרת , למרות שאין לה בן זוג או ילדים פשוט אוהבת את החיים ועוברת את הכל כדי להמשיך ולהנות מהם. אם את רוצה ובוחרת להמשיך בחיים, בעיקר אם יש למה ואם יש ילדים קטנים על אחת כמה וכמה , לא לוותר, הם זקוקים לך , אז אין ברירה, למרות הקושי והתחושה שזאת שקיעה, צריך לקום בבוקר עם הזריחה ולחשוב איך אני מתמודדת עם כל התקופה הזאת. יש כאן מספיק נשים שיכולות לתמוך, ויש גם קבוצות תמיכה. ברור לי הקושי הנורא והתחושה שאין אור בקצה המנהרה. אבל יש ויש. ואני כמה שנים אחרי אומרת לך שגם תוך כדי יש חיים, עם עליות וירידות אבל בהחלט יש , ויש הרבה רגעי אושר. אנא ממך, נסי להפנים שיש גם זריחות מקסימות, שחבל לפספס אותם. ואם את לא רוצה לפספס, אז קחי עצמך ביידים, אם את זקוקה לעזרה תמיד תקבלי זאת כאן, או הכוונה לעזרה מקצועית או כל דבר שייסע לך לצאת מהמצב. מאחלת לך שיימצאו לך הכוחות לקבל את ההחלטות הנכונות ולבחור בחיים, בשבילך ובשביל האנשים שאת אוהבת. אל תוותרי, כי יש בשביל מה להמשיך. מחזקת את ידייך ומאוד מקווה שתבחרי בחיים. מרב.